המיותר: בגד הים שלי
אני כבר רואה את שמיטת הלסתות של גולשות שונות ברחבי הרשת. מהה? בגד הים הוא דווקא הפריט המיותר בשיא הקיץ, ישראל, 35 מעלות בממוצע?
כן , אני מניחה שהבחירה שלי לא בדיוק תכניס אותי לחבורת הים, אלא יותר נראית כמו מרד נגד עדר החופים. ולא, כבר אציין שזה לא קשור למצב הביטחוני ולעובדה שבשבת האחרונה בוודאי היו מי שנאלצו לפרוש שטיח במקלט במקום מגבת חוף. אני לא לבשתי בגד ים כבר שנתיים.
כנראה שרתיעתי מהמיים הכחולים של הים, ובטח של בריכה, שם לא שהיתי קרוב לעשור, היא חלק מהצד הגברי שלי. הנשים במשפחה דווקא אוהבות ים. אז למה אני לא? ובאמת איך את יכולה לוותר על זה, אמרה לי חברה שעובדת במשרד מתשע עד חמש והתקנאה בשעות העבודה הגמישות שלי המאפשרות לי לקחת לפ טופ אל מול השקיעה.
בואו נחשוב על כמה סיבות בגינן אני לא אוהבת ים: חול מציק שמלווה אותך לרכב ועד הבית, ומסרב להיפרד. גלים שמכים אותי ומעיפים אותי לכל עבר, עקיצות מדוזה ג'לית וכעורה, רעש המטקות הידוע לשמצה של חופות ישראל, השמש שקופחת על העור הבהיר מידי שלי, ומעל הכול , ובכן, העובדה שצריך ללבוש את שני חלקי הבד הזה.
בעברי המלא קניית בגד ים הייתה עבורי, איך נגדיר זאת, מעין אירוע מודחק, מציק ונדיר שאחריו הייתי מתנחמת בפרוזן יוגורט בקניון. היום, כשאני הרבה יותר רזה, אם כי תוכנית העבודה בחדר הכושר טרם הסתיימה- קניית בגד הים הזה הייתה סוג של חוויה מתקנת, יכולתי לבחור בין דגמים רבים יחסית ומשום מה נדלקתי על סגנון החלק התחתון המדומה לחצאית. זה גם נראה לי חושפני פחות. את החלק העליון של בגד הים יש לקשור בגב, וזה לא נוח בעליל. אבל התחברתי לצבעוניות שלו ומחירו היה סביר. כעת הוא שוכב לצד הגרביים הצמריות של החורף וכמהה להירטב קצת במיים. אולי בסתיו. עכשיו חם מידי.
הבגד המועדף – שמלה קצרה בגוון מנטה
בכוונה בחרתי בגד שהוא חדש יחסית כי אני מעדיפה שלבגדים שלי יהיו כמה שפחות היסטוריה. בגדים מזכירים לי אירועים, אנשים, מקומות עבודה, לבגדים יש אנרגיה, אני משוכנעת בכך. בכל עונה אני מסלקת את הבגדים שכבר לא מייצגים את האני שלי, לא מתחברים לי, שהם כמו קליפות שצריך להסיר. לכן לשמלה הזו, יש בינתיים רק זכורות והקשרים נעימים עבורי
קניתי אותה בסביבות אפריל- מאי, תחילת העונה, בסניף החיפאי של M@H. יש משהו בעונת האביב, כשהפריטים הקצרים הקלילים והצבעוניים רק מגיעים לחנויות שמרגש אותי ומכניס לי שמחה בלב. אני נהנית לעשות סקירת חלונות ראווה ולראות את הבגדים הכמו אופטימיים וכל כך חתיכיים. ובהתאמה, כשאני רואה את שלטי סוף העונה והSAILE- כבר בתחילת יולי, יש בכך משהו שמבעס אותי. אני רוצה לזעוק , הי רגע, העונה עוד לא ממש הסתיימה. אנחנו בשיא הקיץ. כן, אני טיפוס של קיץ למרות סירובי ללבוש בגד ים. מתאים לי ללבוש שמלות קצרות כמו זו.
השמלה הזו נקנתה במחיר זול יחסית, והיא די השמלה הבהירה הראשונה שהייתה לי EVER. יש לה גוון מיוחד שנראה טוב גם על עורי הבהיר ושבר לי את הסטיגמה של :"את בהירה את את צריכה ללבוש רק צבעים חזקים וכהים". מעולם לא היה לי בגד בגוון שכזה, אני פשוט מתה על המנטה הזו. מאוד התחברתי גם למרקם של הבד. וינטז' זו מילה הו כה מאוסה, אבל ככה זה מרגיש. היות וכשקניתי אותה היא הייתה גדולה עלי- כבר סיבה לאהוב בגד נואשות- היא נלקחה לתופרת וזכתה ליחס נוסף. לבשתי את השמלה בחגיגת שבועות המשפחתית והוחמאתי ברמות שגרמו לי להרגיש כמו שיבוץ של בר רפאלי וג'יזל, ברמת הגוף לפחות. אפשר "להרים" את השמלה לרמת אירועי ערב באמצעות אקססוריז, נעליים אדומות ושרשרת צבעונית למשל יראו מעניין איתה. היא לא קצרה מידי ולא צמודה לגוף וזה מרגיש קליל, קולי וסקסי במידה. היא טובה לי לארועי ערב קלילים, מפגשים משפחתיים וגם דייטים. מאמינה שבסתיו – חורף היא תראה טוב עם גרבונים, מגפיים גבוהות וג'קט . למרות שהיא אופנתית מאוד, יש בה משהו שאולי, יכול ללוות אותי שנים. וזה כבר משהו.
גם אתן מוזמנות למסיבת ההחלפות של סלונה, לחצו על ההזמנה לאישור הגעה
