במהלך חופשת הפסח התקיימה במוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק בת"א פעילות מיוחדת לילדים, במסגרתה הפכו הילדים לנוודים בזמן ויצאו לפעילות חוויתית בשכונת נווה צדק: חפוש האפיקומן בעזרת רמזים שהשאיר להם נחום גוטמן.


בהשראת יצירותיו של גוטמן, חזרו הילדים בזמן אל סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ולמדו על ההיסטוריה של תל אביב בכלל ושכונת נווה צדק בפרט.
שיר, המדריכה החביבה, סיפרה לילדים, כי נחום גוטמן החביא אפיקומן בשכונת נווה צדק לילדי העתיד, ובאמצעות רמזים, חידות, משחקים ומפה יצאנו למסע בזמן בשכונה כדי למצוא את האפיקומן המיוחד ולפצח את סוד קסמו…


הילדים היו שותפים פעילים למסע.


חזרנו אל הימים הראשונים של נווה צדק, אל התקופה בה את המים שאבו מבארות, רכבו על גמלים ובשכונה הקטנה היו מעט בתים והרבה פרדסים. הילדים ערכו הכרות עם חלק מהדמויות המרכזיות שחיו בנווה צדק, כאשר הציורים והטקסטים של נחום גוטמן ליוו אותנו לאורך הסיור.
התחלנו מהמקום בו עברה את הרכבת הראשונה בישראל. כאשר עמדנו על הגשר הישן, הכרנו את אהרון שלוש, דמות חשובה בהסטוריה של תל אביב, ממייסדי נווה צדק, אשר הגשר קרוי על שמו. אהרון שלוש היה חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש, לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ותל אביב.


המשכנו לכיוון מבנה בית הכנסת הראשי של השכונה באותה התקופה, אותו צייר גוטמן כרמז לחיפוש.



בית הכנסת הוקם בשנת 1892 ברחוב אהרון הנושא את שמו של שלוש.


תוך כדי שיטוט בסמטאות הצרות של נווה צדק, גילינו פטנט מעניין: תופסן תריסים עם דמות מעל. ברגע שהתופסן מורם מעלה -הדיירים בבית, מטה -אין אף אחד בבית.


המשכנו למרכז סוזן דלל, שהוקם כחלק מרצונם של מייסדיו לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב.
בכניסה למרכז גילו הילדים באר עתיקה, שהייתה מקור המים העיקרי באותם הימים.

המתחם המאכלס את מרכז סוזן דלל, ששופץ בשנת 1989 במימון משפחת דלל הלונדונית, וכולל את המבנה בית ספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים" ומולו מבנה של בית ספר לבנות של תנועת "חיבת ציון". בתי הספר נבנו ע"י יוסף אליהו שלוש בברכת ועד העיר יפו בשנת 1908.


בפסיפס קרמיקה על קירות המבנה דמויות שהשפיעו על תרבות העיר באותם הימים.

לאחר הסיור בקרנו בתערוכת קבע בשם "דיוקן עצמנו במבט לאחו" רממחישה את האופן שבו עיצב גוטמן את התת מודע הישראלי הקולקטיבי ואת השפעתו העצומה על הדרך שבה אנו חושבים על מה שהיה כאן פעם.




התערוכה מראה כיצד שילב גוטמן דמיון, זיכרון היסטורי וזיכרון אוטוביוגרפי על מנת ליצור דימויים שנחרטו בזיכרון והפכו למיתולוגיה ארץ-ישראלית המלווה כבר ארבעה דורות של ישראלים.
בתי הגדולה התחברה במיוחד אל כרכי "דבר לילדים" אותם אייר גוטמן.
התערוכה מתאימה יותר למבוגרים שביננו אך גם הילדים נהנו מהמיצגים המשלבים סרטונים ואוזניות.

בנוסף, נפתחה לילדים תערוכה "מלך, נווד וצייר עושים מה שהם רוצים" בו מוצגים משחקים של הילדים בתקופה שלפני 100 שנים..






מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21 , תל אביב











