פני אדמה

גן עדן על פני אדמה זו,

בפשטות התודעה,

כפות רגלינו נוגעים בה.

הטועים מקדשים רק אותה,

מאמינים שאנשים הם שוליים.

קצוות רחוקים פחות חשובים.

גן עדן הוא פה.

רק כאן ועכשיו.

לא למטה, לא למעלה.

לא בארץ רחוקה,

גם לא בבית פאר.

לא בשום מקום אחר.

נשימת אדמת רגבים צרובה,

נרטבת בדמעות וגשם.

ניחוח מלחמות דם ואהבה ושקט.

דלתות עולם נפתחות,

עצבות מעלינו משלחות

ורוחות טובות ממלאות.

גן עדן של פרחים וילדים,

על פני אדמה זו.

רק כאן ועכשיו.

לכאוב ולאהוב,

לשמוח ולאהוב.

גן עדן ובתוכו אנשים, זה הכל !