נדל"ן היה מאז ומתמיד אהבה גדולה שלי. בכל האספקטים, החל מתכנון, עיצוב, חיפוש, מציאת הדבר הבא, השקעה בנדלן, רכישה, שיפוץ, מכירה, ועוד.
נדלן מבחינתי הוא בית. במובן האחר של המילה. לא רק בית שגרים בו, לא רק הבית או הדירה הפרטיים שלי (ועברתי לא מעט בתים וקניתי ומכרתי וקניתי ומכרתי). אלא: ביטחון. ביטחון כלכלי. משהו פיזי שניתן לראות ולהרגיש. משהו שיכול לייצר הכנסה. משהו שיכול לגדול ולצמוח ולהשביח ערך. בטחון כלכלי. יציב. קיים.
אני עורכת דין מזה כ 30 שנים, ומתוכן כ 15 שנים מתמחה ועוסקת כמעט אך ורק בנדלן. אפשר לומר, כפי שקורה פעמים רבות שהחיים הובילו אותי לכך. בתחילת דרכי התמחיתי במשפט מסחרי, מיסוי, ולאחר מכן בליטיגציה.
שותפות נפלאה עם עו"ד ענת פלינר ז"ל, ומותה הטראגי והבלתי נתפס, הובילו אותי (כפי שהחיים בדרך כלל מובילים אותנו,למקום הנכון לנו, בדרכים עקלקלות מאוד) בדרך מטורפת לעסוק בתחום בו ענת עסקה בשותפות בינינו – נדלן.
עוד קודם לכך, ומאז ומתמיד, אהבתי נדלן, התעניינתי, שקעתי שעות וימים מאז שאני זוכרת את עצמי במודעות מכירה של בתים ודירות , בפרסומי כונסים למיניהם, ובראיית מאות דירות למכירה כחלק מחיפוש בלתי נגמר אחר הבית הפרטי שלי, וכן דירות להשקעה.
ילדיי יעידו שלא ניתן היה לנסוע איתי במכונית מבלי שאאט ואעצור ליד כל בניין בתהליכי בניה, שלט "למכירה" או בית שעיצובו שבה את ליבי.
לאחר גירושיי בשנת 2002, מכרנו את ביתנו המשותף, ורכשתי מגרש לבניית בית ברמת השרון. אני זוכרת שהופתעתי מאוד מהיחס של כל הסובבים אותי בעיסקה זו. מתווכים שהכירו אותי היטב מעיסוקי כעורכת דין, מוכר המגרש שהיה חשדן לאורך כל הדרך ולא האמין שהעיסקה אכן תחתם, עורך הדין של הצד השני ( קולגה שאני מכירה ושהיו לנו לא מעט עיסקאות משותפות). לכולם זה נראה משונה מאוד שאמא לשני ילדים תרכוש מגרש בעצמה ותבנה לבד את ביתה.
מאז ייצגתי בעיסקאות נדלן מאות רבות של רוכשים ומוכרים. שוב ושוב אני עדה לשליטה גברית כמעט בלעדית בתחום. גם במקרים בהם האישה קרייריסטית ומרויחה לא פחות ואף יותר מבעלה, גם במקרים בהם האישה מנכ"לית של חברה בורסאית גדולה, גם כשהאישה היא הקובעת כמעט בלעדית ברוב המקרים בנושא בחירת הבית, עדיין טיוטות ההסכמים נשלחות על ידי לבקשת בני הזוג לבעל בלבד, והוא הנושא ונותן בעיסקה.
המצב חמור הרבה יותר אצל נשים רבות בהן אני נפגשת במסגרת עבודתי, בתהליכי / לאחר גירושין. שוב ושוב אני נתקלת בחוסר בטחון משווע, בפחד וחרדה מפני הצורך לרכוש דירה או לבצע עיסקאות נדלן אחרות בעצמן. נשים אינטילגנטיות ומצליחות בתחומן לצד עקרות בית שלא ניהלו חשבון בנק מימיהן, רועדות (מילולית) מפחד, ונזקקות לליווי של אח/ חבר/ בן זוג חדש/ אבא.
לאחרונה הייתי מעורבת בעיסקה בה ייצגתי 2 בנות זוג אשר רכשו דירה ממוכרת. את שני הצדדים ייצגו עורכות דין, ו 2 המתווכות בעיסקה הינן נשים. עיסקה של נשים. 7 נשים. עיסקה יעילה, נעימה, גלויה ובטוחה. תענוג.
אני חושבת שעד שנשים לא תפסקנה לפחד מכסף ומנדלן, ותנהלנה את ענייניהן הכספיים וכן את תחום הנדל"ן המשפחתי בעצמן, לא יהיה שיווין אמיתי.
אני קוראת לאחיותיי באשר הן, לפקוח את עיניהן ולא לפחד!! לא מניהול של כסף. ובוודאי שלא מהשקעה בנדל"ן.
בשני התחומים יש יועצים מצויינים ( ויועצות עוד יותר טובות).
צרו לעצמכן ביטחון להווה ולעתיד.
יום האישה שמח.
