פיצה זה החיים!

תמיד אהבתי את השפה האיטלקית.

היא נשמעת כמו מוזיקה, מתנגנת על הלשון וכל כך יפה וסקסית.

טיילתי לא מעט בחיי הבוגרים – לונדון, אמסטרדם, פראג, ברצלונה, ניו-יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס (איכסוש) ועוד ועוד. ומעל כולן, עד לפני 3 חודשים, הייתה פריז. עיר כ"כ יפה ורומנטית, עם היסטוריה נפלאה ופשוט כיף ללכת לאיבוד ברחובות ומאז הגדרתי אותה כעיר היפה ביותר שהייתי בה. לא חשבתי שיש יפות ממנה. טוב, מירי מסיקה יותר יפה, אבל היא לא נחשבת עיר.

לפני 3 חודשים היינו ברומא ונשבתי לגמרי בקסמה. אחרי 4 ימים ברומא הכרזתי – מעכשיו רומא היא האהובה החדשה ופריז הודחה למקום השני.

ברומא היינו במלון קטן באזור פיאצה נבונה. אזור שוקק בתי קפה, פיצריות וגלידריות. ישבנו בפיצריה עמוסה וקטנה, שלפי ההמלצות והתור יהיה שווה לחכות וכך היה. הפיצה האיטלקית הדקה אהובה עלי במיוחד ואם יש לידה צ'ייסר קר של לימונצ'לו (המשקה, לא הקבוצה :-)). זה פשוט החיים עצמם!

העיר פשוט מהממת, האנשים יפים ולבושים נהדר, הכיכרות מהממות ומרגשות, הקפה טעים, היין נפלא והפסטה והלזניה היו פשוט אלוהיות. רוצה אותך שוב, רומא אהובה, מקווה לשוב אלייך בקרוב מאוד!

בקורס הבישול קיבלנו השבוע משימה להכין פיצה ומייד נתקפתי חרדה. אני אוהבת לאכול פיצה, אבל להכין? נשמע לי מורכב מדי. מייד התקשרתי לחבר טלפוני, שהוא יועץ הסתרים שלי בעניין אפייה (כן אליחי, זה אתה!) והוא אמר – יש לי מתכון לבצק עם טוויסט קטן בעלילה. את חייבת להכין את זה.

אז אצתי רצתי למטבח והכנתי פיצה. לא אחת, אלא שתיים! והרי לכם המתכון.

הכמויות מספיקות לשתי פיצות גדולות

לבצק:

1 ק"ג קמח לבן

2 כפות שמרים

או שקית של קמח שמרים של שמרית

כף מלח

שתי כפות סוכר

2 ו ¾ כוסות מים ועוד 2 כפות במידת הצורך

רבע כוס שמן זית

כף אורגנו (זה הטוויסט וזה נפלא)

לרוטב:

פחית של רוטב עגבניות מוטי (זה לא פרסומת. זה פשוט הכי טעים לי)

3 קוביות של שום דורות

2 אצבעות של רוטב עגבניות בבזיליקום של דורות

כפית מלח

כף שמן זית

במיקסר מערבבים את כל החומרים למעט המלח והאורגנו.

לשים במהירות נמוכה עד שהקמח נעלם ונהיה גוש בצק. הבצק צריך להיות מעט רטוב ולא יבש. את המים מוסיפים לאט ובמידת הצורך מוסיפים 2 כפות מים נוספות. לאחר לישה של כשבע דקות, מוסיפים כף מלח וכף אורגנו וממשיכים ללוש עוד 5 דקות. מעבירים למשטח מקומח ולשים ביד. מקפלים את הבצק ומטיחים אותו מספר פעמים על המשטח (זו פעולה כיפית לאללה). משמנים קערה ומניחים את הבצק לתפיחה של כשעה וחצי עד שמכפיל את נפחו.

לאחר שתפח שוב לשים את הבצק ביד על משטח מקומח ומחלקים למספר הפיצות שאתם רוצים. אני חילקתי ועשיתי שתי פיצות גדולות. מרדדים את הבצק עם מערוך לעובי הבצק שאתם אוהבים ומנחים אותו על תבנית עם נייר אפייה שגם הוא מקומח קצת. אפשר לתת לו כמה דקות מנוחה ובינתיים להכין את הרוטב.

שופכים את רוטב העגבניות לקערת זכוכית ומערבבים אותו עם 3 שיני שום של דורות, 2 אצבעות רוטב עגבניות ובזיליקום, כפית מלח וכף שמן זית ומערבבים היטב והרוטב מוכן!

מחממים את התנור ל- 200 מעלות בינתיים