אין אהבה כאהבתו של הבריטי לחתולו, ובאמפוריום החתולים של ליידי דינה מדובר ללא ספק באהבה גדולה, אבל גם בכישרון למנף אותה, להתפרנס ממנה ולהיטיב עם האהובים. זהו אתר חובה לכל אוהב חתולים, והוא נמצא ברובע שורדיץ' שבמזרח לונדון ומחייב להזמין מקום מראש. הייתי ספונטנית. "היום יום חלש. את יכולה לבוא", אמרה לי בטלפון לורן פירס, המייסדת והבעלים.
החזית הפונה לרחוב נראתה כמו חזית רגילה של בית קפה. הסתבר שזו רק הכניסה לשתי קומותיה של אחוזת חתולים שהיא גם בית קפה לכל מי שאוהב אותם. לפני שנכנסים מבקשת ממני לורה, מטפלת חתולים ומארחת, לרחוץ ידיים ולהסכים לחוקי המקום. למשל, אסור להרים את החתולים. די מהר מתברר שכאן החתולים הם בעלי הבית. אנחנו יורדות אל קומת המרתף, ליבת האמפוריום. במרכזו של חדר אפלולי ניצב עץ מסועף, שעל כל אחד מענפיו תלוי מה שנראה כמו קן לציפור ובתוכו מכורבל חתול מנומנם. מסביב שולחנות קטנים ומקומות ישיבה. זה יום חלש?! המקום כמעט מלא. כל אחד מהאורחים שילם ששה וחצי פאונד מחיר הכניסה (לא כולל אוכל ושתיה) בתקווה שאחד מ-14 הדיירים יכרוך זנב סביב קרסוליו ויתיר לו ללטף אותו.
המספר הרשמי של הדיירים באמפוריום הוא 14 אבל היום רק 13 נמצאים בבית. ארטמיס בחופשה. מסיבת זיקוקין דינור בשכונה גרמה לה לטראומה קלה והיא בחופשה ובדיאטה מיוחדת. חוזרת מחר. ליזי עברה עיקור השבוע ומיו אוהבת שמגרדים לה מאחורי האוזניים. רואן, צעירה-ילדה בכובע עם אוזני חתול, עוברת בין הסועדים ומטפטפת באוזניהם את חיבותיהם המיוחדות של חתוליה. "הנה קרבונל מציצה שם. אני הולכת לראות איפה ליזי". זוג צעירים מתבוננים מתמוגגים בפיטר, שמתמתח על השולחן הסמוך, יודע שאף אחד לא יזיז אותו משם. הם אוהבי חתולים מושבעים אבל בעל הבית שלהם אוסר להחזיק חתול בדירה אז הם קופצים לקפה אצל ליידי דינה מתי שהם יכולים.
- רואן, מטפלת חתולים ומארחת. מיו, דיירת, חובבת חטיפי עוף מיובש
מאמא מיו מחפשת בית
עבור מיו, דוני, ווקי, קרבונל, ארטמיס, ויקטור וחבריהם, החיים דבש. כולם חתולי רחוב ניצולים ויש גם כאלה שבעליהם לא יכלו עוד להחזיק בהם. יש להם מטפל בוקר ומטפל לילה והם זוכים לטיפוח יומיומי קפדני. כולם מעוקרים. מיו בת השבע וחצי היא הקשישה שבהם.
בימים אלה מחפשים באמפוריום בית חדש למיו, שהיא וכמה מצאצאיה הגיעו לאמפוריום כמשפחה. "מדי פעם אנחנו מאפשרים לאחד מדיירינו לפרוש מאור הזרקורים", נכתב באתר. "כרגע אנחנו מחפשים בית אוהב למיו, המאמא הוותיקה של הבית". בלינק המצורף תחת הכותרת "הכירו אותי" יש פירוט רחב על אישיותה של מיו – המשחקים החביבים עליה (אוהבת לרדוף אחרי חוט קשור למקל), חטיף אהוב (פיסות עוף יבשות), טיפוח ("אני לא אוהבת כשמברישים לי את הפרווה אבל אני יודעת שחייבים"), פינוקים (גירוד בסיס הזנב והירכיים), תגובה לזרים ("אני לא אוהבת שאנשים שאני לא מכירה מלטפים לי את הראש") ועוד ועוד.
מתיקות שקשה לעמוד בפניה
ה-cat cafe הראשון נפתח באוסקה, יפן, והתחיל טרנד שהביא לפתיחתם של עשרות מסוגו, רובם בטוקיו. ב-2014 פתחה לורן פירס, אוסטרלית במקור בת 35, את קפה-החתולים הלונדוני הראשון, וקראה אותו על שמה של דינה, החתולה של אליס, מ"אליס בארץ הפלאות". היא הצליחה לגייס תוך חודשיים 108 אלף ליש"ט באמצעות קמפיין מימון המונים, וזכתה לתמיכה ולאהדה עצומה. "הייתי בחתוליות-קפה כאלה בכל העולם", אומרת גוון, צעירה יפהפייה עם עיני חתול מאופרות בהדגשה, שהיא בייביסיטר הלילה. "כאן הכי טוב להם. במקומות אחרים יכול חדר כזה להכיל לפעמים 60 חתולים. כאן יש רק 14". רואן מרשרשת בפיסת ניילון כדי לעורר מרבצם את פטרה וויקטור. היא מזכירה לי אמא פולניה שדוחקת בבנה לנגן בכינור לפני האורחים. פטרה לא מנידה עפעף וויקטור זורק מבט אלכסוני, מפהק וחוזר לשנ"צ בקן שלו. "פטרה קצת ביישנית אבל אם תעביר את האצבעות לאורך עמוד השידרה שלה היא ממש אוהבת את זה", אומרת רואן לצעיר בשולחן הסמוך.
התפריט של ליידי דינה שופע משקאות ממותגים שכל אחד מהם מייצג דייר אחר ומחזק את הבונדינג של האורח עם בעלי הבית. בחרתי בשוקו "מיו" – "תערובת של תפוז וקינמון, שהיא בדיוק מיו שלנו – אין לה ראש לשטויות אבל יש בה מתיקות שקשה לעמוד בפניה". החבילה הבסיסית באמפוריום היא Entry Cats and a Cuppa – כניסה + כוס משקה, שמחירה 10 ליש"ט. אהבתם? תוכלו לקנות הביתה ספלים, תחתיות לספלים, חוברת צביעה ועוד עם לוגו אמפוריום החתולים של ליידי דינה. 152 Bethnal Green road, Shorditch. 12:00-20:00. תחנת אנדרגראונד Liverpool Street.
[youtube zlLJGWdfPoU]