משנכנס אדר מרבים בשמחה…
כולנו חוגגים מילדותנו את החג הנחשב לאחד החגים הכי שמחים…
למה שמחים?
לא צריך לנקות בשבילו או לטרוח יתר על מידה, וכולו משלוחי מנות, אוכל, שתייה ותחפושות.
דרך התחפושות אנחנו מצליחים לצאת מהמסיכה היומיומית שכולנו עוטים על עצמנו כל יום ולהחליף את עורנו למשהו שאולי אפילו הינו רוצים להיות, אך אנו לא מעיזים…יש המסבירים את המנהג בכך כי בשונה מניסים אחרים כמו עשרת המכות או קריעת ים סוף, נס המגילה התרחש בסתר. ללא ניסים גלויים. לכן גם מסתירים האנשים את פניהם.
ואם לא די בתחפושות כדי להעיז יש לנו את המשתה של "עד לא ידע",שמי שלא הצליח להשתחרר עד כה אולי עכשיו יצליח
מהו חג פורים?
חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים . חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש.
פירוש המילה פור הוא: מזל, גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות.
לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס, והיהודים גברו על אויביהם. י"ג באדר, ערב פורים, הוא יום תענית אסתר ונהוג לצום בו כזכר לתענית של אסתר המלכה, שצמה טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.
בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה-עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים.
לחג הפורים ישנה חשיבות עצומה בהלכה ובאגדה. במשך הדורות הקפידו לחוג בקהילות היהודיות את החג המסמל את הנס שהתרחש כולו בארצות נכר ותחת שלטון זר ועוין, ואשר מסמל את ההשגחה הפרטית של העם היהודי גם בזמן גלות.
חג זה אינו רק סיפור היסטורי שחל בעבר הרחוק מאוד, הוא מסמל את זה שכל דור ודור באים עלינו לכלותינו, אך ניסים קורים ואנחנו עדיין כאן. אנחנו עם חופשי בארצינו.
וחברים בעיני זו בהחלט סיבה למסיבה!!!
לחג פורים ישנן 4 מצוות עיקריות:
• קריאת המגילה היא המצווה הראשונה. לקריאת המגילה יש גם את משמעות פרסום הנס שנעשה, וגם כחלופה לקריאת ההלל על הנס.
• מתנות לאביונים- יחד עם קריאת המגילה נתקנה המצווה שמאחדת את כל חלקי העם ומעניקה גם לחלשים ביותר להרגיש למלכים ליום אחד ולחגוג את החג השייך גם להם.
• משלוח מנות- גם מצוה זו באה להרבות אהבה ורעות. החובה היא לתת “משלוח” אחד, הכולל שתי “מנות”. לכן נהגו לשים בסל המשלוח בקבוק יין או משקה אחר, ולצידו תבשיל או מאפה אחר. כך ששתי המנות מרכיבות את המשלוח.
• סעודה- מדובר בשמחה הפורצת גבולות אשר אף נתקן בה “חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” – חייב אדם להתבשם בפורים עד שלא יבחין בין “ארור המן” לבין “ברוך מרדכי”.
מוזמנים לשתף אותנו למה התחפשתם ואיך אתם חוגגים…
חג שמח!!!
XOXO
אחת שיודעת 😉
