אני מנהלת את המשפחה שלי ביד רמה כבר הרבה שנים. הבת הבכורה שלי נולדה לפני 15 שנים והפכה אותי לאמא גאה. מאז נולדו לי עוד שני ילדים ולא היו הרבה הפתעות בדרך.
עד גיל ההתבגרות של הבת שלי הכל היה בסדר, גם בבית הספר לא היו תלונות וגם בבית הינו רואים אני ובעלי שהיא דואגת לאחים שלה, משתתפת בפעילויות של המשפחה ובאמת לוקחת אחריות. לאחרונה אני מרגישה שהבת שלי נעשית קצת לא שלי, היא מתבודדת ואני מרגישה שהיא לא מאוד רוצה שאני אהיה חלק מהחיים שלה. יכול להיות שזה באמת בגלל הגיל והיא מעדיפה את החברות והחבר על פניי ועל פני המשפחה כולה אבל אני לא מבינה את הקטע של ההתבודדות.
היא נכנסת לחדר (ברוב הפעמים לבד אבל לפעמים עם החבר) וסוגרת את הדלת ושמה מוזיקה מאוד רועשת שדופקת לנו במוח, לא אמרתי כלום עד שהאחים הקטנים שלה התלוננו אבל זה כבר מייאש כי היא לא מקשיבה לכלום.
אני מתייעצת עם הרבה אנשים שאומרים לי שזה יעבור אבל אני מרגישה שזה קצת יותר ממרדנות של גיל הנעורים. התייעצתי עם חבר טוב שלי, מעצב פנים, הוא אמר לי שבזמנו הבן שלו היה מסתגר בחדר והם החליפו את הדלת של החדר שלו בדלת אקורדיון. אני לא מבינה למה אני אמורה להתאים את הבית שלי, לעשות שיפוצים ומה לא כדי שהילדה הזאת לא תנעל את עצמה.
יש גם קצת בעיות עם הבן הקטן אבל הן מתגמדות מאוד לצד הילדה המתבגרת. אם מישהו מהקוראים שלי שמע על דלתות מתקפלות ומכיר איש מקצוע שיבוא להתקין לי אני אשמח לתגובות.
שלכם.