גֵרה/ נאוה סמל
אל תלכי איתי, רות, עכשיו נעצור
את הגבול הזה לבדי אעבור
ואת עודך בנקודת החזור
על עקבותייך שובי אחור.
אל תלכי איתי, רות, ניפרד, יקרה
מן העבר ההוא זו לא ארץ בחירה
שם יצביעו עלייך, ידברו בך סרה
לעולם תהיי בשבילם "הזרה"
נוכריה כאן בינינו, אשת צרה
על משקוף יירשם "פה גרה גֵרה".
אל תלכי איתי, רות
אלמנה – לא כלה
במולדת שלי כבר אבדה החמלה.
כי העם שלי בפחדיו מכותר
ונועל את עצמו מפני כל איש זר
שם שרה שלחה למדבר את הגר.
הם קוראים לעצמם "העם הנבחר"
נצורים בגבולם, ליבם הנסגר
והכול מאימת האחר, לא מוכר
בשוק, ברחוב, בכיכר,
תמיד יזהו בך את אות הניכר.
הלילה יורד, רות,
שמי מואב הם שלך
עמי לא עמך
אלוהַי הוא לא לך
שובי אחור, כלתי כמו בתי
כי ביתי לא ביתך
וביתך לא ביתי.
אל תלכי איתי, רות,
את בתוך נשמתי
עד יום מותך
עד יום מותי.

("רות ונעמי". צילום: עדי נס)
בשבועות קוראים בבתי הכנסת את מגילת רות. המסר המרכזי של המגילה הוא היחס לגר. רות הצטרפה כגיורת לעם ישראל, וממנה נולד דוד. עלינו להסיק מכך על כל הגֵרִים.
גרוּת, היא נושא הנזכר בתורה שלושים ושש פעמים, יותר מכל נושא אחר. כך, למשל, " וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות כב, כ).
זיכרון העבדות במצרים צריך להנחות את עם ישראל שלא לפגוע בגר ולא להציק לו.
חז"ל, המבקשים ללמד אותנו ממקרה הגר, אומרים בתלמוד (אמר רבי נתן) :" מום שבך אל תאמר לחברך". מי שסבלו ממעמד הגרים במצרים אסור להם לגרום סבל דומה לאחר. מכאן ניתן להסיק כי גר אינו בהכרח מי שמבקש להצטרף לעם ישראל באמצעות גיור. גר הוא "מהגר" – כל אדם שהוא בגדר "אחר" ואשר חי ומתגורר בקרב עם ישראל . הגר, הזר, נתפס כחוליה החלשה בחברה, ועל כן התורה קוראת וחוזרת וקוראת שלא לפגוע בו, כשם שאין לפגוע בחוליות חלשות אחרות בחברה ." לא תטה, משפט גר ויתום, ולא תחבל , בגד אלמנה" (דברים כד, יז)
אלוהי ישראל מתייצב באופן מובהק לצידם של החלשים בחברה…(מתוך "קבלת שבת" מאת יואל רפל)

ומה אנחנו עושים היום?
האם היחס של החברה הישראלית כלפי הזרים החיים בקרבנו- העובדים הזרים, למשל– אינו מחייב אותנו לחזור ולקיים את ציוויי התורה בעניין הכבוד לגר?
קריאת מגילת רות צריכה לעורר בנו את המחשבה על יחסינו לגרים, לזרים, במיוחד על רקע המאורעות האחרונים של שרים היוצאים בחוצות העיר ומגדירים את הגר כ"סרטן בחברה הישראלית",
או דין יחיד כדין שכונות שלמות הזורקים מילות ובקבוקי תבערה על הזרים בשכונתם, במקום למצוא דרך לסייע אחד לשני לחיות בכבוד "יחד"…
או עם בכלל השיח הגועה והפוגעני בגר רק מעצם היותו כזה, המוצג לכלל הציבור כמעין פתרון קסמים לכל הבעיות בחברה הישראלית או שמא "בחרבה הישראלית" במטרה שקופה כמו מים,
לכבות את להבות הצדק החברתי ולאגד את כולם סביב הפחד במקום סביב "היחד".
כי אולי אם נהיה חלילה "יחד", עוד נזכה לקיים את הציווי בתורה: " משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה" (ויקרא כד, כב).

אז חג שבועות שמח!
תאכלו עוגות גבינות ושאר בלינצ'סים, תתלבשו בלבן ותרגישו חגיגיים ויפים, תבלו בקרב המשפחה ותתעדו בראש ובמצלמה כל רגע…
ובין לבין תשקעו לתוך תיקון ליל שבועות משלכם ותחשבו מה אתם יכולים לעשות בנחלת האלוהים הקטנה שלכם בשביל מישהו "אחר"…"הגר".
כולכם ודאי מסכימים איתי שקצת חמלה וקצת פתיחות לא יזיקו לטעם הטוב של החיים, הם משתלבים נפלא עם הבלינצ'ס ועושים חם בלב:)
ואולי בשביל זה יצרנו את הקליפ מלכתחילה, כדי לשמר את אותו "חום אנושי" ובכדי לעמוד על המחבר ולא על המפריד.
:TOGETHER PROJECT

חג שמח.
דנה












