בפוסט הקודם, והראשון בבלוג, סיפרתי על תהליך הגשמת החלום שלי להיות צלמת אופנה. בסוף הפוסט, כתבתי בקצרה על הקשיים שיש ביציאה לעצמאות. מכיוון שהנושא סופר חשוב בעיניי, החלטתי להרחיב עליו.
עצמאות זה באמת כיף. אני אחראית על הזמן שלי ועל סדר היום, כך שיוצא לי לעשות סידורים במהלך שעות היום ולפעמים אפילו להיפגש לארוחת צהריים עם חברה. וזה נהדר. כמי שעבדה שנים רבות כשכירה בחללים משותפים במשרד (השקוביות הנהדרות), אני זוכרת איזה סיוט זה היה לערוך שיחה פרטית בחלל הזה, כשנאלצתי לטייל תוך כדי שיחה במסדרון, במשרד של הבוס, במטבח ולסיים את השיחה בשירותים.
ובכלל, אם ישאלו אנשים שכירים, גם מסביבתי הקרובה, הרוב יחשבו שאני יכולה לישון עד מאוחר ולהסתובב כל היום בבתי קפה. זה הזמן לציין שאני עצמאית, לא מובטלת.
אז נכון, אני יכולה "לשחק" עם הזמן, אבל זה לא ישנה את העובדה שבאופן כללי – אין לי זמן! אני לא מספיקה כלום. וזאת למרות שהייתי מנהלת פרויקטים בעברי ויש לי ניסיון בניהול זמן, לו"ז, תקציב ותעדוף משימות. אפילו הייתי ממש טובה בזה. ובכל זאת, כעצמאית, אין לי זמן. יש לי מיליון משימות, שאותן צריך לבצע תאגיד אחד שיש בו הרבה מחלקות, והתאגיד הזה הוא אני.
אם אני אנסה לתאר זאת באופן ויזואלי אז תדמיינו את האימג' הגנרי מבנק תמונות למילה "מולטיטסקינג". אתם מכירים אותו (והוא כה נוראי ולכן אין לי כוונה להציג אותו בפוסט אז בבקשה תדמיינו). באימג' יש אישה עם מלא זרועות סביבה שמייצגות את ריבוי המשימות שלה כאישה, אמא, אשת קריירה, בת זוג, מתעמלת וחברה בוועד כיתה א'3. ככה הרגשתי עוד לפני שיצאתי לעצמאות. כדי לתאר את עולמי תכפילו את האימג' ב-3. קיבלתם מפלצת תלת ראשית עם כ-30 זרועות מסרט מדע בדיוני הזוי. תכירו – עצמאית. אני אחראית על גורלי וידי בכל.
להיות עצמאית אומר להיות סמנכ"לית הכספים של עצמך. לכתוב הצעות מחיר, לעשות עליהן מעקב, לטפל בכל ענייני הכספים מול הרשויות, להוציא חשבוניות וקבלות. או במילים אחרות: פאן במקסימום.
להיות עצמאית זה אומר להיות המזכירה של עצמך. לתאם פגישות, לתת מענה ללקוחות ולגבות כסף מלקוחות, שאיכשהו רבים מהם תמיד "שוכחים" להעביר את התשלום בזמן.
להיות עצמאית זה להיות אשת השיווק של עצמך. וזה באמת הסעיף הכי עמוס מבחינתי, שבו אני משקיעה זמן רב. כי כצלמת אני חייבת להיות נוכחת באינסטגרם, וחוץ מללכת לסדנאות, אני חייבת להעלות לפחות שלושה פוסטים בשבוע ולהיות באינטרקציה עם אחרים, אחרת לא תהיה לי מספיק חשיפה. ואני חייבת להיות בפייסבוק. גם לכתוב פוסטים, גם להגיב בקבוצות כשמחפשים צלמת (ולהיות אחת מ-50 הנשים שהגיבו בשרשור), וגם ללמוד קידום ממומן. זה ממש חובה, או שבעצם ממש לא. תלוי את מי שואלים. ואני חייבת ללכת ליועצת שיווקית (מדהימה), שממש עזרה לי לתמחר ולהגדיר את מהות העסק שלי וקהלי היעד, ולקבל ממנה משימות שוטפות שיקדמו אותי. וזה גם ממש יעזור לי אם אצטרף לקבוצת נטוורקינג, שבה אכיר עוד אנשים ונעזור אחד לשנייה לשווק את העסקים שלנו.
ויש כמובן את הפגישות. מלא פגישות. המון פגישות. אינספור כוסות קפה בשבוע. וכל זה מבלי להזכיר עדיין טלפונים, מיילים, עדכון האתר, כנסים חשובים, סדנאות, קורסים מקצועיים, כתיבת בלוג (הי לכם), מחשבות על קידום בגוגל – להיות או להיות ועוד המון משימות, ועצות שלעיתים סותרות. מבולבלים? גם אני.
להיות עצמאית זה לצאת כל יום מאזור הנוחות שלי. לדבר מול אנשים, להתקשר לאנשים שיכולים לעזור לי להתקדם, לבצע שיחות מכירה, לחפור ברשתות החברתיות ולעמוד במשימות מלחיצות שטרם ביצעתי.
נשמע מתיש. אז למה בכלל אני רוצה להיות עצמאית? כי להיות עצמאית זה לעסוק במה שאני הכי אוהבת בעולם. זה להגשים את החלום שלי להיות צלמת אופנה בכל פעם מחדש. אם זה בחשיבה על קונספטים להפקות, אם זה בלפגוש המון אנשים נפלאים, מעניינים ויצירתיים וכמובן בצילומים עצמם – שם אני נטענת בכל פעם מחדש. אני מתרגשת מלראות איך הדברים שתכננתי מראש יוצאים לפועל, מלהביא פתרונות יצירתיים לבלת"מים שקורים בשטח ומלעשות את מה שצריך כדי לייצר את הפריים המושלם. תוסיפו לזה את הצפייה בתמונות הנפלאות בסוף היום ואת הפידבק של הלקוחות המרוצים כשהם מקבלים את התוצרים (צירפתי לפוסט קומץ מהם), ותבינו למה אני מרגישה שאני לגמרי במקום שבו אני צריכה להיות. וזה הזמן שזרוע אחת שלי פנויה למזוג כוס יין, להסתכל על הכל בהנאה ובחיוך ולדעת שעשיתי את ההחלטה הנכונה.
עם הזמן אני מדויקת יותר, יודעת יותר טוב מה נכון לעסק שלי ולי כך שבסוף אשאיר לעצמי אוויר לנשימה.
אם אהבתם את הפוסט, אשמח שתמשיכו לעקוב אחרי כאן וגם באינסטגרם שלי. מבטיחה לייצר אתכם אינטרקציה 🙂
