הייעוד הוא דרך חיים אבל מה אם יש לנו יותר מדבר אחד שנועדנו לעשות?
בעולמנו אנו שכ"כ הרבה נשים נמצאות לבד מבחירה (או שלא), שמוסכים נתפסים כמקום שרוצה לדפוק אותנו, שאי אפשר ללכת אליו לבד, שנבקש מאבא, אח, בן זוג או כל דמות גברית ללוות אותנו והזמן הוא המצרך הכי יקר – הייתי רוצה להנגיש את עולם הרכב לנשים.
היתי רוצה לתת לנשים כתובת שאליה הן יוכלו לפנות בביטחון ולקבל שירות מלא. אני רוצה שיחייגו מספר וירגישו שהן מצלצלות לבן משפחה שעליו הן יכולות לסמוך, להפוך את הפוגרום לפרוגרמה, את חוסר הסדר למשהו מסודר ורגוע, את הלא ברור לבהיר.
כבר כתבתי פה יותר מפעם אחת שאני מגשימה את הייעוד שלי , שבחנתי ובדקתי ועבורי תרומה לקהילה היא יותר מעוד משהו שאני עושה , זה הלב שלי , השמחה שלי , מה שאני אוהבת לעשות וגם מתפרנסת מזה , האומנם ??
האומנם מיוחס רק למתפרנסת מזה. כל עוד חייתי בזוגיות יכולתי להרשות לעצמי לעשות, כמעט בכל רגע נתון, בדיוק מה שאני רוצה. תמיד עבדתי, יצרתי, נתתי, הפקתי וחייתי בעולם ששילב בין הפילנתרופיה לדברים נוספים שאהבתי לעשות… אולם, כפרודה טרייה שתמיד חושבת צעד קדימה, הבנתי שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. אני צריכה להחזיק עבודה, לא יכולה לעשות בדיוק מה שמתחשק לי ומצד שני אני כרגע פועלת בתוך עמותה שאני כ"כ כ"כ אוהבת ומעריכה שאני לא מצליחה אפילו לחשוב איך זה לא להיות חלק ממנה .
רק בתקופה האחרונה אני יכולה להגיד שדברים מתחילים באמת להירגע ולקבל את הצורה החדשה שלהם ובתוך המקום הזה אני מרגישה שהראש שלי שוב מתחיל לעבוד ולחשוב מה יהיה המיזם הבא אותו אני אפתח. והנה, קיבלתי הזדמנות בקורס דיגיטליות לרשום את החלום שלי. כמו יובל אברמוביץ ו"הרשימה" גם אני מאמינה שמה שלא נרשם או נאמר הוא דימיוני ורק כשאנחנו רואים או שומעים אז יש לדברים אחיזה במציאות.
אז הנה אני מעזה ואומרת מה שמסתובב לי שלושה שבועות כבר בתוך הראש ונכנס לשם מתוך ניסיון אישי שחוויתי, למה אני מתכוונת?
אז אספר לכן סיפור: לפני שלושה שבועות הרכב שלי היה צריך לעבור את הטיפול השנתי שלו. מטבע הדברים ישר התקשרתי לאבי יונה, שהיה קצין הרכב בחברה של בן זוגי לשעבר, וטיפל בכל עניין שנגע ברכב – החל מביטוח ועד טיפולים, תביעות ועוד. אמרתי לו: "אבי, הרכב צריך טיפול ואני לא יודעת לאן לפנות. לא בא לי לקחת את הרכב למוסך המרכזי ששם ידוע שהטיפול עולה יותר ממוסך רגיל ומצד שני אני רוצה אחריות מלאה לטיפול וחלפים מקוריים. אבי הפנה אותי למוסך, התקבלתי בחיוך, הלכתי לשתות קפה עם ביטחון שהרכב שלי בידיים טובות. חזרתי כעבור שעתיים קיבלתי את החשבון עם הסבר ותוך הבטחה שהחלפים מקוריים. במקביל נפל לי חלק מהפגוש הקידמי אז אבי, שפגש אותי לקפה, לקח אותי לפחח סמוך ושם סידרו לי תוך דקה את הרכב ללא עלות.
מה אני באה להגיד?
הבנתי שלי היתה כתובת, לי היה למי לפנות תוך ביטחון מלא בתוצאה הסופית ועם אחריות מלאה. אם הייתי מבקשת אני מניחה שאבי גם היה לוקח לי את הרכב מהבית בתור שירות כי הוא גם חבר טוב. ידעתי שאני משלמת תמורה מלאה ויצאתי עם חיוך, ואז הבנתי, לרוב הנשים אין "אבי".
אז אבי, תבוא אלי בחלום או שתהפוך את החלום למציאות?
#דיגיטליות _בעסקים
#לאומי_עסקים
#saloonaschool
