חלומות וסיפורי אגדות, זה מה שהוליווד הביאה איתה לחיים המודרניים. אחת האגדות התובעניות ביותר היא האגדה על האמהות הטריות, הרעננות והחטובות, כאלו שלפני שבוע ילדו והיום הן קמו, לאחר שנת לילה טובה, עם זמן פנוי למכביר וגזרה שחזרה ב-ד-י-ו-ק למראה הקודם, טרם הריון ולידה. ואפילו אני, שתמיד סקרן אותי מה זה בעצם "בעושר ואושר עד עצם היום הזה", קצת קניתי את הבלוף הזה. כלומר עד לילד הראשון. לכן גם החלטתי שכדאי לחשוף את מה שעומד מאחורי אותו "אושר ועושר" – כי גם כשהאושר קיים, מסתבר שהוא דורש תחזוקה.
"שלפני שבוע ילדו"
הריון זו תקופה מבלבלת. מצד אחד אחרי שנים בהם כולם צקצקו כשלקחת עוד פרוסת עוגה או עלית 200 גרם במשקל, פתאום מסביב מציעים לך תוספת, ואז אומרים בקול שכולו השתאות שכבר רואים לך את הבטן, ולראשונה בחייך זה לא נאמר לשלילה. מצד שני, קורנת ככל שתהיי, פתאום מתחילים כאבי הגב, והרגליים קצת מתנפחות, היציבה שלך כבר לא משהו ולקראת סוף ההריון את מתחילה להתנגש בדברים כי את כבר פשוט לא יודעת איפה את נגמרת, נשמע מוכר?
אחרי הלידה אותם קולות שאמרו בהשתאות שכבר רואים לך את הבטן, חוזרים להגיד לך את אותו הדבר בדיוק, רק בלי ההשתאות בקולם – הפעם זו כבר ביקורת. והוליווד… את רואה איך כל השחקניות שילדו לפני שבוע היום כבר חזרו לגזרה המקורית שלהן, בטן עם קוביות והיכולת בכל רגע לרוץ איזה מרתון קטן, ככה בשביל הפאן, ואיפה את בכל זה?
בילד הראשון עוד נלחצתי. אמנם ילדתי בקיסרי, אבל כבר ביום השני חשבתי שזה חכם ללכת קילומטרים במסדרונות האינסופיים של בית החולים. וזכיתי – זכיתי בתפרים קרועים. בילד השני כבר נזהרתי קצת יותר. הרופאים אמרו לא להתעמל ששה שבועות, וגם אז רק אחרי ביקור אצל רופא שיוודא החלמה – אבל אני אחרי שלושה שבועות כבר בקושי זכרתי שעברתי ניתוח, אז למה לא להקדים קצת את המאוחר? אז זהו, שדווקא יש סיבה, ולסיבה הזו קוראים בעיקר רצפת האגן. למזלי אני עצלנית, אז אחרי 2 דקות ועייפות אינסופית החלטתי שאם הרופאים אומרים לי, אני יכולה גם להגיד לכל המלעיזים שיחכו ולהסתפק בתרגילי רצפת האגן. "ראבק" – אני אחרי לידה. שיחכו, זה עוד יגיע, אבל שיתנו לי רגע לנשום, להתאושש, להחלים – והוליווד זה בכלל באמריקה.
תרגילי רצפת האגן והימים הראשונים
כבר הבנתי שמה שחשוב זה לעזור לרצפת האגן להחלים – אותו איזור שעבר טלטלה לא פשוטה במהלך הלידה. אמנם אני ילדתי בניתוח, אבל עדיין הקדים את הניתוח הריון ממושך ולידה רגילה שרק הסתבכה לה קצת לקראת הסוף. רצפת האגן היא האיזור שתומך בכל האיברים בבטן, מה שעוזר לנו לצחוק או להשתעל בלי ששתן יברח. בלידה רגילה זה אפילו חשוב עוד יותר כי זה גם עוזר לתפרים להחלים. אז מה זה בעצם תרגילים לרצפת האגן? זה פשוט להתאפק. לא בשירותים (כי שם זה דווקא לא בריא) אבל בכל מקום אחר. לכווץ ולהרפות. לפעמים להחזיק 10-20 שניות, לפעמים להרפות ישר. אפשר לעשות את זה בכל מקום, בכל זמן, עם הילד עליי או לא, בנהיגה ואפילו כשבאים אורחים להתפעל מהפלא החדש.
אושר ועושר, והתחזוקה שמגיעה לצידו
אחרי נופש ששת השבועות, בשיא העייפות כשהילד עדיין לא ישן בלילה אבל הוא כבר למד לבכות, זה הזמן להתחיל לעבוד על חיטוב הגוף, לפני זה מן הראוי להמנע בעיקר מקפיצות וליצירת לחץ תוך בטני (תרגילי בטן). כן, אני יודעת, זה מפתה – אבל לא כדאי, באמת, תקשיבו לגוף שלכן. עוד דבר שכדאי לזכור זה לא להכנס בתקופה הזו לדיאטות רעב למינן. הגוף עובר שינויים, כולל שינויים מטבוליים. הרעב הזכור מההריון ממשיך ובצדק – הילד אולי כבר בחוץ אבל מי אמור להאכיל אותו? נכון, אני. אז חוץ מהקלוריות שאני צורכת אני גם צריכה לייצר חלב עם מספיק קלוריות בשבילו. למרות זאת כדאי לזכור שמדובר ביצור די קטן שצורך בערך 500 קלוריות ליום.
אבל אז, בסוף, כבר קיבלנו אישור רשמי ואפשר להתחיל לעבוד. על מה כדאי? על הבטן, על הגב, על הידיים. ולמה? כי הבטן, נו, אז ברור. השרירים של אחרי הם לא השרירים של לפני וצריך לחזק אותם, לחטב, לחזור להראות כמו שאני זוכרת שאני אמורה להראות. הגב התחתון, מלבד היותו תומך בבטן, גם הוא קורבן הריוני ידוע. עבודה על שרירי הגב התחתון תעזור למנוע כאבי גב.
על שרירי הגב העליון והידיים כדאי לעבוד דווקא לא בגלל ההריון אלא בגלל הפלא. כשמחתלים את הפלא קצת מתכופפים. גם כעושים לו אמבטיה או מלבישים אותו, או מרימים אותו, או כל דבר שלא עושים איתו. חיזוק של שרירי הידיים והגב העליון ימנעו עייפות וכאבי גב. בכלל, אחד הדברים ששמתי לב אליהם זה שאחרי שהתחלתי להתעמל (ככה, בין לבין, כשיש שתי דקות פנויות שהפלא נם) אז למרות חוסר השינה העייפות פחתה, וגם מצב הרוח השתפר פלאים.
קיצורי דרך, או מה יגידו השכנים?
אז מסתבר שבהוליווד יש גם אמהות שיודעות שהאגדה האורבנית בדבר האם שחזרה לגזרתה יום לאחר הלידה היא לא יותר מאשר אגדה, ובכל זאת מרגישות צורך לשמר את הפנטזיה. לצורך כך קמה תעשייה שלמה של "מחטבים", מוצרים שהם למעשה הקאמבק הגדול של המחוך, בגרסאות שונות.
בגדול ניתן לחלק את המוצרים לכמה קטגוריות שהשתיים העיקריות בהן הן חגורת הבטן והתחתון האלסטי. חגורות בטן דואגות להכניס את הבטן למשטר, להחזיק את הכל מהודק ואף מתיימרות להעלים סימני מתיחה. הבשורה הטובה באמת היא שחגורות אלו מספקות תמיכה לגב ולכתפיים, מה שעוזר למנוע כאבי גב. כל כוכבת עם הדגם שלה לחגורה – משי, תחרה, במבוק אקולוגי – הפעולה דומה.
תחתונים אלסטיים עובדים בדרך דומה, אך נלבשים אחרת. מדובר בתחתוני "סבתא" אלסטיים, בגזרה גבוהה (ולפעמים אפילו גבוהה במיוחד). הם עוזרים יותר בחיטוב ופחות בתמיכה, מצטיינים באפשרות ללבישתם מתחת לבגדים מבלי סרבול מיותר וישנן אפילו גרסאות המתאימות לשימוש לאחר ניתוח שעשויות מבד נושם ואנטי בקטריאלי.
לחזור לעצמי לאחר הלידה היה תהליך, ולא קרה ביום. אבל אחרי שלמדתי להמנע מסיכונים מיותרים ולהתעלם מהערות, זה היה שווה, ולו בגלל העייפות שפחתה וכאבי הגב שנעלמו, היציבה שהשתפרה וההרגשה שאני חוזרת להיות בשליטה על חיי.
