העבודה הראשונה הר
צינית שלי, במקביל למלצרות הייתה ב"עולם האישה". דנדי חברתי סידרה לי ראיון עבודה עם עורכת מוסף המזון ב"עולם האישה" אירן אנגל.
אירן, שהיא עדיין מדהימה ואחת מבעלות הטעם המשובח שפגשתי בחיי, תכחיש זאת, אבל בראיון העבודה שלי היא אמרה לי, "אימא שלך הייתה כל כך יפה בגיל שלך, את כל כך דומה לאבא שלך". וכך התקבלתי לעבודה, למרות ובזכות ההכרות בת השנים, ואלוהים ברך אותי והייתה לי בוסית מקסימה מאוד מאוד ממנה למדתי איך כותבים מתכון, איך מפרגנים לשפים, ואפילו נסענו יחד לפריז להופעה של פיטר גבריאל.
וכך, אירן אנגל, שהיא אחרת המשפיעות הרציניות על הטעם שלי, הצליחה לשכנע את שלום זיידלר להקדיש מקום ייחודי גם לעיצוב, מוסף המזון שליווה את עולם האישה הפך בשנת 1993 למוסף מזון ועיצוב .
THE BOX עוד לא נולדה, "טולמנס", "האביטאט", ו"מאליס" שלטו אז בכלי הבית בהם הגשנו את האוכל, ובפרטי העיצוב אותם הכנסנו לבתינו. הספר שאורנה טמיר שסטוביץ כתבה וצילמה על בתים מעוצבים היה בשבילי השראה, ועד היום הוא בספרייה שלי.
מאז ועד היום בעשרים ומשהו השנים שעברו העיצוב הפך חלק בלתי נפרד מחיינו, רואים אותו במסעדות, בבתי המלון, וביותר יותר בתים פרטיים.
הבלוג של ד"ר דניאלה אוהד השבוע מפרגן לאוצר הלאומי של הבריטים ומזמין את מי שבמקרה מתכנן לונדון בקרוב לא לפספס את הביקור גם בבניין החדש של הטייט, הרצוג ודה מרון וגם בחדר אותו אצר ג'ספר מוריסון:
הרצוג ודה מרון הם אלו שזכו במכרז לתכנן לנו את הסיפרייה הלאומית.
"אם יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד מהבריטים הוא אופן שבו הם מפרגנים למעצבים המוכשרים שלהם ומשלבים אותם בתוך האוצרות הלאומיים. באגף החדש שתוכנן ע"י הרצוג ודה מרון יש חדרי תצוגה רבים ובינהם יש חדר אחד שמוקדש למעצב הבריטי ג'ספר מוריסון, אחד ממעצבי המוצר המשפיעים ביותר בזמננו.
בעוד הבניין החדש מכיל חדרים נושאים סביב אנשים, ההחלטה לתת לו לאצור תערוכה בחדר, מעבירה את החשיבות שמעניקים לו וליכולותיו, שהחלו להופיע בשנות השמונים.
תחת הכותרת "the thingness," אצר מוריסון תצוגה המשמשת מיני – רטרוספקטיבה, בה באה לידי ביטוי התפקיד של מוריסון בעיצוב מינימליסטי במהלך שנות ה -80. יש שם הקפדה על צורות, ועל הרגישות של האובייקטים והעידון שלהם: מותגים שונים, כגון Microsoft הקתדרה או 1986 של האדם שחושב המפורסם (לעיל) והי-Pad של 1999 (להלן) הוא עבור קפליני, כלולים כולם זה בתצוגה. בין הסמלים כללו, הם כיסא עץ לבוד 1988, שאותו תיכנן עבור ויטרה, יחד עם כלי בית עבור אלסי. אובייקטים תעשייתיים שנוכל למצוא במשקי בית מצאו את דרכם לאחד המוזיאונים המובילים בעולם, לא נותר לנו אלא להצדיע לבריטים: מוריסון מחייה את העיצוב בבריטניה ונותן לו את המקום הראוי." לבלוג של דניאלנ:
