עזרת נשים

רות רזניק פותחת קו חירום להורים במצוקה – דקה לפני המכה
ראיון

בחורה עם מחשב נייד

רות רזניק קיבלה אותי בסלון ביתה הצנוע בהרצליה בחיבוק ושתי נשיקות. אישה חמה ובלתי אמצעית עם קריירה מפוארת. רזניק  חרתה על דגלה מאבק למען נשים בכלל ולמען נשים וילדים מוכים בפרט. נפגשנו לרגל פתיחת קו חירום חדש שהיא יזמה למען הורים במצוקה. קו של הרגע האחרון כדבריה, דקה לפני המכה. רזניק היא היוזמת ומקימת מקלטי הנשים בישראל. היא לוחמת מילדות, בגיל 14 כבר הצטרפה לאצ"ל, היתה בין מייסדות התנועה הפמיניסטית בישראל ושדולת הנשים, ממקימות התנועה לזכויות האזרח, ארגון גשר נשים שלום לנשים יהודיות וערביות, עמותת ל.א. הנאבקת באלימות נגד נשים וזוכת פרסי ישראל. וזו  גבירותיי – רק רשימה חלקית

מי את רות רזניק?

לוחמת

הרחיבי בבקשה

אני לוחמת לזכויות נשים. מזדהה עם המאבק של נשים מגיל 10. למדתי בבית ספר אווילינה דה-רוטשילד בירושלים. שם בספרייה באנגלית קראתי לראשונה על הסופרג'סטיות ("הסופרג'סטיות" – תנועה של נשים למען זכות הצבעה שווה לנשים אשר הובילה מאבק שלם שהסתיים בתיקון ה – 19 לחוקת ארה"ב  שהתקבל ב – 1920 א.א.).  הזדהיתי איתן.. הצטערתי שפספסתי את התקופה. הייתי יכולה להיקשר בשלשלאות לעבור עינויים. ללכת עם המאבק הזה עד הסוף. לאחרונה התברר לי  שהפמיניזם עובר אצלי בגנים: סבתא שלי ,שלא ידעה קרוא וכתוב, נהגה  לעמוד על דרגש ולנאום בפטיקוט-ליין (מהוותיקים שבשווקי לונדון  א.א. ) על זכויות נשים ועל זכותן להצביע.

מאיפה העוצמות שלך?

אני באה ממשפחה עם הרבה אהבה. בית ציוני עם מודעות גדולה לזוועות השואה. מאז ומתמיד היתה לי אמפתיה לחלש ולסובל בין אם הוא הפרט, או  קבוצות ועמים

מה ההישג הכי גדול שלך?

הבחירה שבחרתי בבן זוג שהוא שותף מלא לחיי וילדיי שקיבלו באהבה את הפעילות שלי למרות שסבלו ממנה. נסעתי הרבה לחו"ל והייתי עסוקה מכדי להקדיש להם מספיק. אנחנו בקשר הדוק שיש בו הרבה אהבה.

איך את מסבירה את התופעה של אלימות בתוך המשפחה ואלימות נגד נשים בפרט?

כל הדתות המונותאיסטיות מדכאות נשים. הן נתנו לגבר אפשרות להיות ראש המשפחה, לדכא, להחזיק את כולם בבית קצר, הוא היה הקובע הבלעדי של חוקי הבית. זה היה נוח לכל המשטרים – יש טריטוריה של שלטון הגבר – מה שמונע מהפיכות. שימי לב מי מעז למרוד – הצעירים. אלה שעדיין אין להם משפחה. הסופרג'סטיות השיגו זכות בחירה לפני 90 שנה, בשוויץ קיבלו נשים זכות בחירה רק לפני 30 שנה ובירדן עד עצם היום הזה אישה איננה יכולה לצאת מהמדינה ללא אישורו של הגבר. הסינים גם דכאו נשים. הם גרמו לדור שלם לקשור את כפות הרגליים עד למצב שנשים לא היו מסוגלות ללכת. היום יש שבטים באסיה עם תכשיט של צווארון שמאריך את הצוואר כך שאם מורידים אותו נשבר להן עמוד השדרה

איך את רואה את מצב הנשים היום?

אנחנו בעיצומה של מהפכה שתיקח עוד 100-200 שנה עד שנגיע באמת לשוויון. מזה חצי שנה אנחנו עסקים בהדרת נשים אבל יש בקירבנו מאה אלף נשים מסורבות גט ועגונות. יש עמותה שעוסקת בכך בשם "מבוי סתום", אבל זו טיפה בים. לנשים אין זכויות אזרח בסיסיות. באיסלאם הקאדי יכול לתת לאישה גט אחרי שנה אם יש סיבות מוצדקות כמו אלימות ושתיינות – אצלם יש בנושא הזה יותר פתיחות מאשר אצל היהודים. אנחנו המדינה היחידה בעולם חוץ מאירלנד הקתולית שבה גט הוא לא תהליך הדדי של בני הזוג. גדלנו על מיתוס שהגברים יותר מוכשרים ומנוסים. תעמידי את גליה מאור ודורית בייניש לבחירה למשרה ציבורית מול גבי אשכנזי. חותמת לך שיבחרו בגבי אשכנזי ולא שאני ממעיטה מערכו. זה המיתוס הצבאי שמהלך עלינו אימים כל הזמן. החיים שלנו מנוהלים באופן מעשי על ידי נשים. אני רואה את העשייה של שתי ראשי הערים מריים פיירברג מנתניה ויעל גרמן מהרצליה. יש להן חשיבה אחרת- חשיבה של שיתוף, ראיית הצרכים בקהילה, צרכים עירוניים, מעונות יום לילדים, פארקים וכד.

האין המקלטים בעצם כלא לקורבן?

לו לא היו מקלטים, היו יותר מקרי רצח של נשים והילדים שגדלים בבתי הללו גם הם היו הופכים לגברים אלימים או לרוצחי אביהם. אנחנו לא כולאים את הנשים אלא מאפשרים להם מקום בטוח ומוגן לרגיעה, פסק זמן לבחינת חייהן והחלטה מה לעשות. הן לומדות להתמודד עם הפחד שלהן. היתה לנו אישה שהצליחה לסרב לגבר אלים להביא לבן שלה מתנות שהיו גנובות. זה היה תוצאה של הרבה סדנאות וטיפול נפשי שאיפשר לה להיות אסרטיבית מולו. כשהגבר הזה יצא מהכלא הוא לקח את האישה לבית קברות הראה לה קבר ואמר שזה יהיה סופה אם יתברר לו שהיא שכבה עם גברים אחרים . היא אישה יפה שכל הזמן קיבלה ממנו הערות כמה היא גועלית ומכוערת ואיומים שהוא ישבור לה את הרגליים, כך שלעולם לא תוכל ללכת. בלי המקלט שלנו היא היתה מתה או מתאשפזת בבית חולים לחולי נפש. הנשים שמגיעות למקלטים הן נשים אמיצות שבמקום לטבוע זועקות "הצילו" ומושיטות יד.

ספרי על הפרוייקט החדש

המטרה היא אתר את הילדים השקופים. אלה ילדים השקטים שאינם רואים ושומעים אותם. ילדים מוכים. שליש מהילדים במדינה חווים גירושים של ההורים וזו טראומה. אחנו פועלים לעזור לילדים השקטים שהם גם מוכים על מנת להפסיק את האלימות נגדם בבית הספר ובבית. אלה לא רק בני משפחה וילדים אחרים שמפגינים אלימות – יש גם מורות המשתמשות באלימות מילולית וזילזול בתלמידים. צריך לעשות חריש עמוק בקרב המורים ולעקור את התופעה הזו.

ילדי גרושים חווים שלוש פאזות

1. טרום טראומה שבה ההורים מתחילים לדבר על פרידה ויש מתחים בבית. הילדים נכנסים לחרדה כי הם לא רוצים בפירוק המשפחה

2. ברוב המקרים אבא קם ועוזב את הבית וזו עובדה מוגמרת

3. פוסט טראומה – ההורים בדרך כלל רבים, משמיצים זה את זו, פוגעים ומעליבים ולעימות הזה מצטרפים לעיתים גם בני משפחה אחרים.

שוכחים את הילדים בתמונה הזו לכן בחרתי להתמקד בהם. פתחנו קו חירום שמתווסך לקו שקיים כבר למעלה מעשרים שנה לנשים מוכות. הקו נותן היום מענה גם להורים שהם "על הקצה",  דקה לפני המכה לילד. הפניה יכולה להיות אנונימית. הטלפון לפניות 1-800-353-300

לסיום צייני נשים בולטות שאת מעריכה

אתם בסלונה עשיתם את זה כבר בפרוייקט שלכן. התקשרתי לזהבה גלאון ובירכתי אותה.

(במסגרת:)

בת לעם היהודי / רות רזניק

הדת

אשר רצעה

את אוזן האישה

לסף ביתה

– דתם של בני עמי

הדת

שנידתה

את האישה

בימי וסתה

– דתם של בני עמי

הדת

אשר גבריה

עם שחר מברכים

'שלא עשני אישה'

– דתם של בני עמי

גם אני

בת לעם הזה.

אולי הייתה

דת זו דתי

אילו עשתה היא

גם למעני.

אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.