נושא השפיכה הנשית מעורר הרבה סקרנות. שאלה שאני נשאל לא פעם בשיחות המקדימות עם לקוחותיי: "אתה יכול ללמד אותי לשפוך?". ואמנם כתבתי כאן בפוסט נפרד את דעתי על הדרך הנכונה להגיע לשפיכה הנשית. אבל רציתי לגעת כאן שוב בנושא המסקרן הזה והפעם לא לחזור להתחלה אלא לנסות לקחת את החוויה הזו, כשהיא כבר מתרחשת, למקום יותר סקרני וחקרני ופחות ביצועיסטי.
המשפט האחרון דורש מן הסתם הסבר. אז ככה: אם בעבר שפיכה נשית הייתה על פי רוב משהו שאין לאף אחד מושג לגביו, או לכל היותר איזה סוד כמוס שהוא נחלתן של מעטות שמעבירות את המידע מפה לאוזן, בשנים האחרונות השפיכה הנשית זוכה לחשיפה רבה הן ברמה הגרפית (הרבה פורנו שעוסק בזה), והן ב"סיטואציות חברתיות" כמו מסיבות חילופי זוגות בהן לא נדירים "מפגני שפיכה" – כשזוג שלמד לשלוט ב"טכניקה" נהייה מסמר הערב. ישנן הרבה נשים שלמדו לשפוך והרבה גברים שלמדו לגרום לבנות זוגם לשפוך. אממה, יש פער בין "מיפגן שפיכה" לבין עונג אמיתי ועמוק שגורם לזה לקרות. או כמו שתיארתי את זה בפוסט הקודם שלי בנושא: כשהעונג פשוט גולש על גדותיו.
אז את נמצאת בנקודה בה כבר שפכת, את יודעת במה מדובר, יודעת שאת מסוגלת ויודעת גם לזהות את זה קורה. בהנחה שאת שופכת בעזרתו של פרטנר שמענג אותך, מה הדבר הראשון שגבר טיפוסי עושה כשהוא מזהה שזוגתו מתחילה לשפוך? נכון… מגביר את הקצב. מה זה מגביר? עולה למאתיים קמ"ש וסוחט לך את הצורה. למה זה ככה? כי ככה רואים שאחרים עושים את זה… כאמור בפורנו או בסיטואציות אחרות.
אז הנה ההצעה שלי: כשמתחילה השפיכה, להמשיך לעשות בדיוק אותו דבר. במקום לנסות להפוך את הקילוח הדק למיזרקה באמצעות עבודת ידיים אינטנסיבית וקצב מוגבר, אני מציע להישאר פחות או יותר באותה רמת לחץ ואותו סוג מגע ולתת לזה לזרום בקצב הטבעי. אגב, הרבה פעמים הקצב הטבעי יתגבר מעצמו, כמו סכר שנפרץ. זה יהיה מלווה ברעידות חזקות שלך, אולי אף בתחושת התפוצצות אורגזמית. אבל היופי האמיתי הוא שזה בא מבפנים ולא מאולץ מבחוץ. היתרון: זה גם פחות מתיש אותך, פחות סוחט. אני חושב שגם ברמה הפסיכולוגית, הרגשית, יש הבדל משמעותי בין הכיבוש והכניעה שבשפיכה הביצועיסטית, לבין ההאדרה וההערצה שבשפיכה הקשובה, הנינוחה יותר.
** מוזמנות להכנס לאתר שלי וללמוד עוד על העיסוי הארוטי שאני מעניק: לחצי כאן
הטלפון שלי למשלוח תגובות, שאלות ובירורים: 058-4472766
רוני
