שנה וחודש מאז שעזבתי את הבית ההוא – הבית בו גרנו יחד.
שנה וחודש מאז שהפרדנו באופן רשמי כוחות ובחרנו בבחירה חופשית את האושר בחיינו.
שנה אחת ועוד חודש עמוסים ומלאים בתהפוכות, קשיים, התמודדויות ובבניה סביב הלב בשורות של לבנים שהפכו לחומות של מגננות מהפחד המשתק מהלא נודע מידיעת האחר אחרי 15 שנים ברירות המחדל הבטוחות והנוחות.
אבל אי שם לאורך הדרך הבנתי שמשהו שם מת – האהבה מתה ואיתה גם הלב.
עם המוות הזה יצאתי אל העולם הגדול והריקני בוגרת יותר, מבוגרת יותר, חכמה יותר ומבועתת יותר עם ילדה אהובה שבכל יום אני מברכת על עצם קיומה וללא רגשות חרטה וגעגוע מכל ההליך והמשכתי אותו בחושך ההוא , בבדידות שבחרתי לי ובנוחות שהתאימה לי בכדי לא להתמודד עם כל הפחדים והחששות שחלחלו בי אט אט עם הזמן , למרות כל ההמלצות וההפצרות החוזרות של הסביבה הקרובה לקום ולעשות חיים ולהזדיין עם חצי עולם כי החצי השני כבר מזדיין ואולי למצוא את החצי השני, את הפרק ב' של חיי, את אהבת חיי, את ההוא שיצליח להחיות ולגרום ללב לחיות מחדש .
שנה וחודש עברו מהיום ההוא אבל משהו חדש קורה בעת האחרונה – קרני שמש מתחילות ולהאיר בסדקים שנפערים לאיטם בחומות שנבנו להן – אני משתחררת!!! מוכנה יותר, בוגרת יותר, מבוגרת יותר , שמחה יותר, מאושרת יותר ובעיקר יודעת ומרגישה בבטחה שתקופה חדשה וטובה בפתח !!! הלב מתחיל לפעום מחדש 🙂
אני חד-דרורית (כך אני מכנה את עצמי- גרושה, אמא לילדה ובעיקר חופשיה ומאושרת) ובתוך כל החושך הזה מעולם לא איבדתי תקווה – אני מוכנה להגיח אל עולם הגדול !
[youtube hAX2ku9ifEs]