בשנת 1980 גרתי שנה בדרום אפריקה ביוהנסבורג . זאת היתה חוויה שלא צלחתי בעיקר משום שהאפליה שהיה אז, לפעמים נגעה בי אישית ויש וטעו בזיהוי שלי וחשבו שאני "צבעונית" כן , היה דיי מזעזע לחוות את זה. אני יודעת שהימים של האפליה הגזענית הבוטה כבר לא שם. אבל עדין יש להם "נגיעות" בנושא.
חזרתי בפברואר האחרון לקאפ טאון ויצא לי לבקר באי רובין שהוא היה כלוא בו. סיירתי, צילמתי את המקום ועמדתי בחדר שהוא שהה בו וצלמתי את המיטה והעליבות הנוראית.
הערב אני מרגישה חייבת לשתף את התמונות שצילמתי אז.
מוזר היה לגלות כמה דרום אפריקאיים מעולם לא ביקרו באי שרחוק 20 דקות מקאייפ טאון בנסיעה ברחפת . שנשמר היום כמוזיאון הנצחה.
נלסון מנדלה היה איש ללא פחד, אמיץ אינטלגנטי והקריב את חייו לפועלו למען זכויות האדם בדרום אפריקה. אני ממש לא חושבת שאני הכתובת לכתוב עליו. אני רק רוצה לתעד את מה שיש לי בבטן המחשב בצילומים . כשהערב מתאים לי ממש להוציא לאור.
הרחפת שמביאה את המבקרים מקייאפ טאון לאי רובין.
בסיור היו הרצאות אישיות של מרצים שבעצם היו אסירים לשעבר . שעמדו באולם בו הם שהו כאסירים. בלתי נתפס.
דיוד היה בכלא באי 15 שנה. כיום מרצה באי. חוויה מיוחדת. ההולנדי עם דיווד.
נלסון מנדלה האיש , היה גיבור הוא היה איש ללא פחד, צנוע וטובת העם שלו היתה מהות חייו. מסוג המנהיגים שקשה למצוא בימים אלו בכל העולם. והכי חשוב לימים לא נקמן והיו לו הזדמניות להתנקם באלו שהתעללו בו ב-27 שנים בה שהה בבתי כלא. כשנבחר לנשיא
צילום שלי מקיר צילומים בכלא.
מוזר היה לגלות כמה דרום אפריקאיים מעולם לא ביקרו באי שרחוק 20 דקות מקאייפ טאון בנסיעה ברחפת .
עמדתי שם.
זאת היתה המיטה התחתונה לימין התמונה~
- "איש אינו נולד כשהוא שונא אדם אחר בגלל גוון עורו, מוצאו או דתו. אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם לאהוב, כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם מאשר ניגודה."
