אני, הכי רחוק שהגעתי בעוגות גבינה זה ביסקויטים ופודינג, מ ק ס י מ ו ם גבינה פירורים.
כל עניין ההקצפות, הפרדות וקיפולים עדינים לא עושה לי את זה.
את עוגת הגבינה של אמא שלי (שתהיה בריאה עד 120. האמא), אני אוהבת.
מה מתברר?
אין הפרדות ואין הקצפות.
אז ביקשתי יפה מאמא שתשלח לי את המתכון.
על הדרך התברר שזה המתכון שסבתא אלה ז"ל (אמא של אמא) היתה מכינה, מה שחיזק מבחינתי את הרצון להכין את העוגה ולהצליח.
מה המקור הראשוני של המתכון, אני לא יודעת.
מבחינתי, זאת העוגה של אמא.
אז יאללה, לעבודה.
ברקע תמונת המצרכים אתם יכולים לראות את המיקסר, שגם לו יש חתיכת ותק והיסטוריה. (לכל הפולניות: כן, הוא זקוק לניקוי מעט יותר יסודי – מיד מטפלת בכך)
זה המיקסר של אמא ומבחינתי הוא עושה את העבודה כמו שצריך.
לבצק:
250 גר' קמח תופח
1 ביצה
קורט מלח
125 גר חמאה
125 גר ' סוכר
2 כפות שמנת חמוצה
ללוש לבצק גמיש.
אצלי הבצק יצא קצת "דביקי". סביר להניח בגלל שאני שונאת להקפיד על כמויות ושמתי כמות לא מדויקת של קמח.
בכל מקרה, קימחתי אותו תוך כדי עבודה, שיהיה נוח לתפעול.
למילוי:
1 ק"ג גבינה לבנה 5% (כמובן שאפשר להתפרע עם גבינות שמנות יותר אבל בואו לא נגזים)
1 שמנת חמוצה
100 גר' חמאה (מרוככת מעט אך לא נוזלית)
3 כפות קמח תופח
2 ביצים
2 שקיות סוכר וניל
1/2 כוס סוכר (כאן הזמן לגוון בכמויות בהתאם לחיבתכם למתוק)
במתכון הזה אין גרידת לימון וגם לא יהיה כי אני לא אוהבת את הטעם. מי שכן – מוזמן להוסיף.
לערבב היטב לעיסה חלקה ללא גושים.
לרפד עם הידיים 2/3 מהבצק בתבנית משומנת.
לשפוך על הבצק את המילוי.
מ-1/3 הבצק שנותר, ליצור רצועות דקות ולהניח אותן בצורת שתי וערב מעל המילוי.
כאן היתה אמורה להיות תמונה של ה"לפני" אבל הייתי כל כך להוטה להכניס אותה לתנור, ששכחתי לצלם. בטוחה שתצליחו לדמיין.
לאפות למשך 15 דקות באמצע התנור שחומם מראש ל-180מעלות.
ואז להוריד ל-150 מעלות ולאפות עד שהעוגה זהובה מלמעלה.
התוצאה:
איך אני אוהבת לאכול את העוגה? (מידע שלא הייתם יכולים להמשיך את היום בלעדיו)
ככה:
לוקחים הריבוע האמצעי ביותר. זה שממש במרכז העוגה (אפשר גם משולש, עיגול, הכל זורם)
זה תקף גם לפשטידות ולכל המאפים שמגיעים בתבנית.
לא אוהבת פינות. ה׳נשיקה׳ של הלחם לא עושה לי את זה. גם לא הצ'ופצ'יק של הבגט.
נחזור לעוגה.
אם ממש הצליח לנו, הפרוסה המרכזית תהיה מעט בהירה יותר. אפויה, אבל בהירה. (שחום אני אוהבת רק בבעלי).
לוקחים את הריבוע. אוכלים את פסי הבצק הטעימים מלמעלה.
אוכלים את הבצק הטעים מלמטה.
ואז נשארים עם קוביית גבינה מהממת ואוכלים גם אותה.
אפשר ללוות את כל התהליך הזה בקפה קר וכדור גלידה כולל איור שהתווסף מאוחר יותר להשלמת האוירה 🙂
כמו בתמונה הבאה:
זה יצריך אחר כך פעילות ספורטיבית של שעה שעתיים ביום לכל החיים אבל לא נורא 🙂
בתיאבון.
מוקדש באהבה לאמא.
ו–אמא, למען הסר ספק, זה שאני הכנתי את העוגה לא פוטר אותך מלהכין אותה (ולשלוח אלי את הריבוע המרכזי).
בואו לעקוב אחרי סלונה אוכל בפייסבוק