סרטו של אבי נשר- "החטאים".מאת: שרית יוכפז

בחורה עם מחשב נייד

"החטאים"
סרטו  החדש של אבי נשר
בהשתתפות: נלי תגר, ג'וי ריגר, יבגניה דודינה, דורון תבורי, תום אבני ומולי שולמן
החל מה-1.12.16 בבתי הקולנוע

לאחר ציפייה ממושכת, עתיד לעלות לאקרנים בארץ ב-1.12  סרטו החדש של אבי נשר- "החטאים". בסרט מככבים נלי תגר, ג'וי ריגר, יבגניה דודינה, דורון תבורי, תום אבני ומולי שולמן. "החטאים" מתרחש במהלך שנת 1977 ומספר על שתי אחיות שאפתניות ותחרותיות: האחת (נלי תגר), עיתונאית חושפת שערוריות, המנהלת אורח חיים שערורייתי בעצמה ונשואה לעורך שבועון פרובוקטיבי, והשנייה (ג'וי ריגר), מוסיקאית מחוננת ועצורה, אשר מנסה לעשות דרכה בעולם הגברי והתחרותי של המוסיקה הקלאסית. בצל המהפך הפוליטי הגדול המתרחש באותה שנה, עוברות האחיות מהפך משלהן שמוביל לרצף אירועים בלתי צפויים בחייהן.
סיפור הסרט נכתב בהשראת מערכת היחסים של המלחינה הישראלית אלה מילך־שריף, אשתו של נועם שריף, ואחותה, מבקרת התיאטרון המנוחה שוש אביגל, שהייתה נשואה לכתב הראשי של השבועון "בול", עמוס גפן.
סרטו של נשר הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו. הסרט זכה לביקורות נלהבות, בהן במגזין "Variety" הנחשב שכתב: ״מותח ומרגש, תסריט מרתק, מוסיקה עוצרת נשימה, נלי תגר וג׳וי ריגר הן תגליות אמיתיות, דורון תבורי ויבגניה דודינה נהדרים. סרטו הטוב ביותר של אבי נשר!״ כמו כן, הסרט נבחר להיות סרט הנעילה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, יחד עם סרטי טרילוגיית "העבר הנוכח" של נשר- "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי". הקרנה זו, היתה ההקרנה הרשמית הראשונה של הסרט בישראל.
הסרט, שצולם בברלין, בפולין ובישראל, הופק על ידי משה אדרי ולאון אדרי, דיוויד מילך, דודי זילבר, אבי נשר ורות כץ, בתמיכת קרן רבינוביץ', מיזם הקולנוע בירושלים וקשת, והוא יופץ בארץ על ידי סרטי יונייטד קינג.
לינק לצפייה בטריילר – https://www.youtube.com/watch?v=_A-9Fb-MjZo


שחקנים: נלי תגר, ג'וי ריגר, יבגניה דודינה, דורון תבורי, תום אבני ומולי שולמן
בימוי: אבי נשר
תסריט: אבי נשר
הפקה: משה אדרי ולאון אדרי, דיוויד מילך, דודי זילבר, אבי נשר ורות כץ
צילום: מישל אברמוביץ'
עורך: יצחק צחייק
עיצוב פס קול: גיל תורן
מיקס: גרהם דניאל
מוזיקה מקורית: סיריל אופור
מוזיקה מקורית נוספת: אלה מילך שריף, אבנר דורמן
מפיק מוזיקלי:  ישי שטקלר
הפצה: סרטי יונייטד קינג
גופים תומכים: קרן רבינוביץ', מיזם הקולנוע בירושלים וקשת.
מדינה ושנת יציאה: ישראל 2016
אורך הסרט: 112 דקות
שפת הסרט: עברית, אנגלית
שפת כתוביות: אנגלית
אבי נשר- דברי הבמאי:
"מזה 35 שנה אני יוצר סרטים שחוקרים את מהות הרוח שבמפרשי ההוויה הישראלית, ההגדרה העצמית הישראלית, המיתולוגיה הישראלית. מכיוון שגדלתי בחברת מהגרים ששקדה על יצירת הנרטיב הצברי המכונן שלה, ובמקביל בהעלמת הנרטיב הגלותי המערער שלה, משייטים סרטי באוקיינוס שבין שני החופים הנוגדים – לעיתים עוינים – ובסופו של דבר, משלימים זה את זה.
יותר מאשר בכל סרט קודם שלי, ב"החטאים" תבואנה לכדי התנגשות של ממש שתי ההוויות – התנגשות חוזרת ונשנית הקיימת בחיינו כאן מזה שנים רבות, שבכוחה לפרום את התפרים הדקים שמאחים את המבנה המשפחתי של המהגרים וצאצאיהם. ביקרתי בעבר במחוזות אלה, גם ב"סוף העולם שמאלה" וגם ב"פעם הייתי", אבל כאן הניסיון הוא להעמיק אל תוככי לב המאפליה הישראלית ולאתר את מקורות האור והחמצן – ההכלה וההסכנה – אשר מהווים ישועתנו ומאפשרים המשכיות קיומנו.

הסרט נע לאורך ציר ירושלים – תל אביב, ברלין – וורשה, עבר והווה, לידה ומוות, יצר ויצירה, דיבור והשתקה, זיכרון ומחיקה, סליחה וקללה. זהו סרט שבכוונתו להתמודד קצת אחרת עם נוכחות – או השכחת – השואה. שתי גיבורות הסרט לא יכולות להיות יותר שונות זאת מזו. האחת ילדה טובה ירושלים, השנייה תל אביבית ציניקנית, פרובוקטיבית, אנרכיסטית. שתיהן חיות בצלו של אבא דומיננטי, סמכותי, מכה, שותק – ושתיהן חייבות לפרוץ מתוך השקר הגדול שאותו חיו.
 
זהו סיפור אמיתי ששאול מחייהן של האחיות אלה שריף-מילך (מלחינת האופרה "צחוק של עכברוש") ושוש אביגיל (העיתונאית ומבקרת התיאטרון) אבל זהו גם סיפורי שלי. במידה רבה, פריסת הסיפור "שלי" דרך סיפור של משפחה "אחרת" מאפשר לי את הריחוק והפרספקטיבה הדרושים להתבוננות אנליטית.
בסופו של דבר, לעבר יש אמנם חשיבות עצומה בעיצוב ההווה (לכן נטיתי לעסוק בסרטים המתרחשים בעבר – זאת מתוך ניסיון לייצר פרספקטיבה הולמת להווה), אבל בסופו של דבר חייב ההווה לחלץ עצמו מציפורני העבר, אחרת העבר יהפוך למקדם גורל בלתי נמנע – היסטוריה חייבת להפוך למיתולוגיה, רוח מפעימת מפרשים, ולא משקולת מכבידה ומשתקת.
לקולנוע יש חשיבות מכרעת בעיצוב זיכרון קולקטיבי – הלך רוח וראיית עולם שמחברת בין שכבות חברתיות ורקעים תרבותיים שונים שמרכיבים את ה"אנחנו" הלאומי. במהלך חיי שלי זעמתי על ניצולי שואה (שהלכו "כצאן לטבח"), זעמתי על העולם שאפשר את השואה (מנגנון "העולם כולו נגדנו") וזעמתי על חוסר הרגישות שלי ושל בני דורי שטרחו באורח כה מופגן לבדל עצמם מניצולי השואה.
עכשיו הגיע הזמן להפסיק לזעום – הזמן להטמיע ולקבל, לייצר פרדיגמת מוסר ואורח חיים שמושתת על תובנות עמוקות יותר מאלו שהיו זמינות לנו עד כה."
מומלץ בחום. התקיימה מסיבת עיתונאים לאחר הקרנת הסרט-אישיות כובשת -יש לאבי נשר. 
בחר שחקנים נפלאים.

 סרט מרגש .  מרתק . עוצמתי. חובה לראות. יצירת מופת של אבי נשר..משחק כובש. מוזיקה נהדרת.חוויה .

בתמונה: אבי נשר עם שרית יוכפז עיתונאית לאחר הקרת הסרט.

מאת: שרית יוכפז sarit0404@yahoo.com 
פורסם על ידי  |