בשנים האחרונות, בסוף הקיץ, עסוקים בתי המשפט בישראל בעניינם של עשרות ילדים שהגיעו לישראל לרגל חופשה, ובשל סכסוך בין הוריהם, הם נחשבים לפתע כחטופים.
לדברי עו"ד איתן ליפסקר, העוסק רבות בתיקי הגירה וחטיפת ילדים, התופעה מתעוררת בקרב ישראלים רבים החוזרים לחופשת מולדת עם ילדיהם, בעת שהם מתגוררים תקופה ארוכה בחו"ל.
חופשות משפחתיות הן מקור לא אכזב למריבות בין בני זוג, קל וחומר, כאשר בני הזוג שבים לחופשה מולדת, או אז עלולה תחושת הבית הפתאומית, המפגש עם חברי הילדות, והקרבה למשפחות הגרעיניות לחדש מתחים בין בני הזוג. מריבות אלה מהוות כר פורה לסכסוכי גירושין, חלקם מכוערים ביותר.
לדברי עו"ד ליפסקר, הבעיה מחריפה, כאשר אחד מבני הזוג מחליט להישאר בארץ עם הילדים, בעוד הצד השני מעוניין לחזור לחו"ל.
לדבריו, השארת הילד בארץ ברוב המקרים, תיחשב לחטיפה, ודינה לא להאריך ימים, כל עוד הצד השני יפעל נכון משפטית.
רוב הסיפורים המגיעים לבית המשפט כיום, אינם סיפורי חטיפה קלאסיים: כך מצא את אב ישראלי מואשם בחטיפה, לאחר שסירב לחזור לארה"ב משגילה כי אשתו מקיימת רומן גלוי עם גבר אחר אותו הכירה בחילופי זוגות.
במקרה נוסף, נסה אשה ישראלית על נפשה מצ'כיה, לאחר שלא יכלה לעמוד יותר בזעמו בן זוגה הקנאי, ישראלי גם הוא. האישה מצאה את עצמה מואשמת בחטיפה, עד שהוכיחה כי האיש כלל לא רשום כאבי בנה.
על הדרכים "להגר" חזרה לישראל עם הילדים, ולא להיחשב כחוטפים, ועל המגבלות החמורות המוטלות על ישראלים הגרים שנים בניכר – בסקירה הבא.
בקיץ שעבר הגיע אב ישראלי, איש הייטק, לחופשת מולדת ללא אשתו, אך עם שני ילדיהם, לאחר שבני הזוג השלימו שהייה בת שלוש שנים בעמק הסיליקון בסן-פרנסיסקו. במהלך החופשה פרץ עימות חריף בין ההורים, שהביא לגירושיהם.
מהתביעות אותן הגישו בני הזוג נגד זה, עלה כי הם התערבבו בסצנת חילופי הזוגות בסן פרנסיסקו, והאישה ניהלה רומן מאחורי גבו של הבעל, רומן שנחשף ערב הנסיעה לחופשה בישראל.
הבעל הזועם החליט להישאר בישראל עם הילדים, והגיש תביעת גירושין נגד אשתו בבית הדין הרבני בארץ. האשה התעלמה מההליכים ברבני, ופתחה בהליכים שונים
בבית משפט מקומי בקליפורניה ובבית המשפט למשפחה בישראל, במסגרתם הגישה הליך לפי אמנת האג, שמטרתו להכריח את האב להחזיר את הילדים לקליפורניה, כל זאת, כאמור, חרף העובדה ששני ההורים הם אזרחים ישראליים, אשר שהו בארה"ב רק שלוש שנים, לרגל עבודה.
היות והליך האג נפתח רק במקום בו נמצאים הילדים, דן בו בית המשפט בישראל, אשר דחה את תביעת האישה.
מנימוקי ביהמ"ש עולה כי האישה השלימה למעשה עם מעבר הילדים, מפני שבסמוך למריבתם הקשה, היא ערכה סידורים נרחבים למשלוח רכוש בני הזוג בקונטינר לישראל. בפעולה זו ראתה השופטת, השלמה עם מצב ההגירה.
לדברי עו"ד איתן ליפסקר, כאשר בן הזוג משלים עם ההגירה, אך נוקט בהליך האג, הדבר מוליד את החשד, כי מדובר בתרגיל שמטרתו ליצור יתרונות דיוניים וחומריים.
מעטים יודעים זאת, אך חוקי המשפחה בקליפורניה יכולים להוביל לפסיקת מזונות מרחיקת לכת עד לכדי 15 אלף דולר בחודש, וזו היתה ככל הנראה המוטיבציה להפעלת האמנה . במקרה זה, נחשפה המזימה בבית המשפט, והליך האג נדחה.
מהו הליך האג – ומתי נוקטים בו?
לדברי עו"ד איתן ליפסקר, כאשר הורה מעביר את ילדיו לארץ חדשה, גם אם זו ארץ מולדתו ממנה נעדרו הילדים רק למספר שנים, הדבר עלול להיחשב כחטיפה על פי הקריטריונים של אמנת האג.
לדבריו, לא בכל מקרה שכזה מופעלת האמנה, אך כשהיא מופעלת, היא מאד יעילה בהחזרת הילד לארץ ממנה נחטף.
השוט שמפעילה האמנה על ההורה החוטף הוא מאד משמעותי, וההליך עלול להסתיים בלקיחת הילדים מרשותו, תוך הטלת הוצאות כבדות על שכמו.
הליך האג ידוע כיקר מאד.
כ-80 מדינות, ובהן כמעט כל ארצות המערב, חתומות על האמנה. לדברי עו"ד ליפסקר, לבתי המשפט במדינות הללו אין ברירה – ואם המקרה המובא בפניהם תואם את דרישות האמנה, הם חייבים להורות על החזרת הילדים לארצות מהן נחטפו.
כל זאת כל עוד לא התקיימו תנאים חריגים, שעיקרם: הסכמת 'ההורה הנחטף' להגירה, ו/או סיכון הילד ('ההורה הנחטף' הוא ההורה שנותר ללא הילדים).
לדברי עו"ד ליפסקר, אם ההורה הנחטף הסכים מראש להעברת הילדים, או משלים לאחר מעשה עם הגירתם, נמנעת החזרת הילדים חזרה לארץ ממנה נחטפו.
כמו כן, אם קיימת סכנה חמורה לשלומו של הילד במקרה ויוחזר לארץ המוצא – האמנה אוסרת את החזרתו – גם במקרה בו הילד ללא ספק נחטף.
עונת ההגירה
לדברי עו"ד ליפסקר, כאשר מופעלת אמנת האג, יהיו 'הורים חוטפים' רבים ש"יקפלו את הזנב", יעדיפו לשוב לארץ מגוריהם, ולנהל שם את סכסוך הגירושין מול 'ההורה הנחטף', במסגרתו יבקשו להגר לישראל עם הילדים.
במקביל, דחיית תביעה לפי אמנת האג על ידי ביהמ"ש למשפחה בישראל, כפי שכאמור קורה לעיתים, עשויה להביא את ה'הורה הנחטף', לאור כשלונו, להצטרף אל 'ההורה החוטף', ולהשתקע בישראל, ליד הילדים.
הבעל התקשה להסביר את נוכחותו בסמוך לבית המשפט
עו"ד איתן ליפסקר מספר על מקרה נוסף של סכסוך חטיפה, שהסתיים בצורה מפתיעה. בני זוג ישראלים וילדם, הגיעו לחופשת מולדת מלוס אנג'לס – לאחר 15 שנות גלות.
תוך כדי שהייתם בישראל, עלו יחסיהם על שרטון, והאישה הנסערת ניגשה לבית המשפט למשפחה ופתחה בשורה של הליכים נגד הבעל.
לדברי עו"ד ליפסקר, מיהרה האישה והעבירה לבעלה את מסמכי התביעה במסירה אישית לידיו, עוד במהלך החופשה.
הבעל חזר לארה"ב, ללא הילד המשותף, לא הגיע למשפט הגירושין שנערך בישראל במעמד צד אחד, וגם לא הפעיל מיידית את אמנת האג, אלא רק לאחר 9 חודשים. בדיון בבקשתו להפעלת אמנת האג, דחה בית המשפט את הבקשה.
על פי הסברי השופטת, חטיפה כמוה כשריפה, וכשם שלא ניתן להתחיל במאמצי הכיבוי לאחר שהאש כבר כילתה את הבית, כך לא ניתן להתמהמה יתר על המידה בתלונה על חטיפה.
לדברי עו"ד ליפסקר, הבעל ניסה גם לטעון שכלל לא ידע כי אשתו מנסה להתגרש ממנו, ומעולם לא קיבל לידיו את תביעותיה לגירושין.
בית המשפט התקשה להאמין לגרסת הבעל, מפני שבחקירתו התברר כי נפגש בפעם אחרונה עם אשתו בבית הקפה 'ארומה' שבבניין בית המשפט.
השופטת התקשתה להאמין שבני הזוג הזדמנו להם סתם כך לבית קפה בבניין בית המשפט, באותו יום בדיוק בו קיבלה האישה לידיה את ניירות הגירושין אותם טענה כי מסרה לחתימת בעלה.
הישראלי הקנאי בצ'כיה
סיפור קלאסי של חטיפה לא זכה להגנתו של הליך האג, בשל פגם נדיר שהתגלה בניירות בני הזוג.
בני הזוג הישראלים התגוררו בעשור האחרון בצ'כיה, ולטענת האישה, היא סבלה קשות מקנאות אובססיבית של בן זוגה.
לדברי עו"ד איתן ליפסקר, שייצג את האישה, היא לא יכלה ללכת לשום מקום ללא דיווח מיידי ומפורט לבעלה, וזאת למדה על בשרה לאחר אינספור מריבות קשות.
יום שבת אחד, לאחר שנקעה נפשה מהיחסים המסוייטים, הצליחה האישה לחמוק בצורה מתוחכמת מפיקוחו של בעלה. לדברי עו"ד ליפסקר, היא הלכה עם בנה לבית הכנסת, יצאה מהדלת האחורית, מיהרה לשדה התעופה, שם בדיוק עמדה להמריא טיסה לישראל, בה היו שמורים לה ולבנה מקומות שהוזמנו מראש.
לדבריה, לא חלפו 20 דקות מביצוע התכסיס, ובן זוגה החל לתור אחריה בצורה בהולה, החל מתקשר אליה בעשרות שיחות טלפון ומסרונים בהולים. למזלה, האישה כבר שהתה בשדה התעופה, הרחק מהישג ידו.
לדברי עו"ד ליפסקר, פעולת חטיפה זו התאימה בצורה קלאסית לתביעות המוגשות בהליך של האג. כאשר הנסיעה לחו"ל איננה בידיעת ההורה, כאשר ההורה מגלה אותה במפתיע, כאשר ההורה מגלה לפתע שהילד שלו לא נמצא בארצו, וכאשר איש מהמעורבים בחינוכו של הילד ובסביבתו, כלל לא מודע לתכנון ההגירה – מדובר בסממנים קלאסיים לחטיפה, ובמקרה כזה, על פי רוב, יכריעו השופטים על החזרת הילד למדינה ממנה נחטף.
ואולם, לדברי עו"ד ליפסקר, סעיף ייחודי באמנה הצליח להציל את הישראלית מהשבת בנה חזרה לצ'כיה.
לדבריו, האמנה קובעת של'הורה הנחטף' חייבות להיות זכויות על הילד. כלומר, אם לאב אין זכות לראות את הילד בארץ המקור, או שהוא לא מקיים כל קשר עם הילד –השופטים יכולים להחליט שאין להפעיל בכלל את האמנה.
לדברי עו"ד ליפסקר, כאשר עבר על המסמכים, הוא גילה לפתע, שרק האישה רשומה כאמו של הילד. לדבריה, היא ובן זוגה התחתנו בהליך אזרחי בצ'כיה, אולם מעולם לא נרשמו כנשואים, לא בצ'כיה ולא בישראל. כמו כן, לדבריה, האב לא ראה לנכון לרשום את עצמו כאביו של הילד, מה שהתגלה כגורלי לגביו בהמשך.
בבית המשפט טען עו"ד ליפסקר שאין כלל זיקה בין התובע לבין הילד, מפני שהלה כלל לא רשום כאביו, ועל כן אין המקרה מתאים להפעלת אמנת האג.
הגבר רצה להגיש לבית המשפט בדיקת רקמות שערך במעבדה בצ'כיה, אך בית המשפט דחה את בקשתו זו, ואת בקשתו להפעיל את הליך האג, בטענה שבדיקת הרקמות איננה רלבנטית מפני שלתובע אין כל זיקה חוקית אל הילד.
לדברי עו"ד ליפסקר, ייתכן והיה ניתן לערער על ההחלטה, ולהפוך אותה בערעור, אך הגבר בחר שלא ערער, ויתרה מזאת, לאחרונה הוא אף שב לישראל.
הליך קצר יקר ויעיל
לדברי עו"ד ליפסקר, המאבק המשפטי המתנהל על פי אמנת האג הוא במכוון קצר ומהיר מאד, ונמשך בין שלושה חודשים לחצי שנה – לעומת מאבק גירושין רגיל, הנמשך ברוב הפעמים, בין שנה לשנתיים וחצי בממוצע.
לדבריו, בהליך האג, ברירת המחדל תהיה תמיד להחזיר את הילדים לארץ המקור, אך בכל מקרה, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי אשר יאתר את הנסיבות המיוחדות של המקרה, נסיבות שעשויות לערער את ביצוע ההליך, ואף לדחותו על הסף.
עו"ד איתן ליפסקר law.co.il-http://www.lip עוסק רבות בסכסוכי משפחה בעלי אופי בינלאומי ובהם מאבקים סביב הגירת ילדים, חטיפת ילדים והסדרת אימוץ ילדים מחוץ-לארץ.