ביום שלישי האחרון (2017) הלכה לעולה הסופרת האמריקנית אליזבת וורצל שהתפרסמה בכך שבגיל 24 היא הוציאה את רב-המכר "דור הפרוזק".
ורצל, בת למשפחה ניו יורקית יהודית ובעלת תואר מאוניברסיטת הארוורד, מתה בבית חולים ברובע מנהטן, ניו יורק, אחרי מאבק בסרט השד, אותו פרסמה לראשונה לפני כחמש שנים.
ביוגרפיה
ורצל, ילידת ניו יורק, למדה ספרות השוואתית באוניברסיטת הארוורד והשלימה דוקטורט באוניברסיטת ייל.
במהלך לימודיה לתואר ראשון כתבה לעיתון הסטודנטים של הארוורד, ולעיתון היומי The Dallas Morning News. בהמשך שימשה כמבקרת מוזיקה ב"ניו יורקר" וב"ניו יורק מגזין".
עוד כשהייתה וורצל בת 10 החלה להתמודד עם דיכאון קליני – המחלה עמה מתמודדת בת דמותה בספרה הראשון, והמוכר מכולם, שפרסמה בגיל 26.
ב-2015 אובחנה וורצל לראשונה כחולה בסרטן השד, ועברה ניתוח לכריתת שדיה.
מאז התבטאה רבות בתקשורת על חשיבות ההידבקות והאבחון המוקדם של גן ה-BRCA, המעלה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן השד.
בן- זוגה של וורצל ג'ים פריד טען כי בשלב זה הסרטן שלח גרורות למוחה (פיזור לפטומנינגיאלי) ומופעים שלו הופיעו גם בנוזל השדרה שלה.
חשוב לציין בהקשר זה כי ג'ים פריד, בעצמו סופר ועיתונאי, ו-וורצל הכירו בערב סופרים שעסק בסיפורי התמכרות וגמילה.
הם התארסו ב-2014, נישאו שנה לאחר מכן ונפרדו ב-2019.
בספרה "דור הפרוזק" שראה אור בשנת 1994 ,היא מתארת את התמודדותה עם דיכאון בימי נעוריה, ומספרת בפרוטרוט על התמכרותה לסמים ועל חיי המין ההוללים שלה בזמן לימודיה באוניברסיטת הארוורד, במקביל לצעדיה הראשונים בעולם העיתונות.
לאורך הספר היא קושרת בין מצבה הנפשי המעורער ובין התפרקות הזוגיות של הוריה, קשריה עם חברים, הטיפולים הפסיכיאטריים שעברה וכן בתופעות פוליטיות נרחבות יותר, כמו התרבות האמריקנית המתירנית והגישה הקלה לסמים.
מכאן נולד גם שם הספר, שבמקור נקרא "אומת הפרוזק".
ספר הפך לרב מכר, תפס את מקומו כאחת היצירות הספרותיות הזכורות והאייקוניות משנות ה-90, ותורגם לשפות רבות (בעברית ראה אור בהוצאת משכל).
תגובות הקוראים לספרה של וורצל
קוראים רבים הזדהו עם חוויותיה של וורצל, ואחרים נהנו לקרוא ולהזדעזע.
מצד הביקורת, לעומת זאת, נרשמו חילוקי דעות. בעיתונות האשימו את וורצל בהתנערות מאחריות למעשיה, בנרקיסיזם ובחיפוש אחר תשומת לב, בעוד שכותבים שמרנים יותר התנערו מהתיאורים המפורטים של התנסויותיה. מנגד, מבקרים אחרים הביעו התלהבות משפתה המשוחררת של וורצל ומעצם התעוזה לעסוק בנושאים מושתקים מבחינה ציבורית, כמו הפרעות נפשיות והתמכרויות.
היו אף שהשוו את הסגנון הווידויי של כתיבתה עם יוצרי עבר כמו סילביה פלאת', אן סקסטון וכותבי דיר הביט.
בשנת 2001 "דור הפרוזק" עובד לסרט בהשתתפות מישל וויליאמס, ג'ייסון ביגס, כריסטינה ריצ'י ואחרים, שלא זכה להצלחה רבה.
המשך הקריירה המקצועית של אליזבת וורצל
וורצל הייתה מהסופרות הבולטות ביותר (הספר הפך לרב-מכר, וברבות השנים קנה לעצמו מעמד קאלט) בדור הכותבים האוטובגיורפיים של תחילת שנות ה-90.
היא פרסמה כתבות וטורים, והוציאה לאור ספרים אישיים נוספים, בהם ספר זיכרונות בשם "More, Now, Again" שעסק בהתמכרותה לתרופות מרשם, וכן קובץ מאמרים בשם "Bitch" שעסק, לדבריה, ב"שבחן של נשים של נשים קשות.
כך למשל, ב-1998 הוציאה וורצל את Bitch: In Praise of Difficult Women, ספר ההמשך ל"דור הפרוזק" שזכה להצלחה פחותה בהרבה מקודמו, והתקבל בביקורות מעורבות.
ספרה הבא, More, Now, Again מ-2001, עסק בין היתר בהתמכרות לריטלין.
ספרה האחרון, החמישי במספר שיצא ב-2015, הוא Creatocracy: How the Constitution Invented Hollywood.