סוף יום.
יוצאת משער בית החולים.
שקיעה מדהימה.
אם לא היו לי עוד מחוייבויות הייתי עושה הליכה אל עבר השקיעה הזאת כדי לעבד ולעכל את היום.
אבל לא יכולתי.
במקום זה צילמתי והמשכתי לדבר הבא.
אני טיפוס של שחור או לבן.
קצוות.
שינויים של 180 מעלות.
בבוקר התחלתי כל כך למטה.
תהיתי למה אין המתת חסד בארצנו.
כאב לי ברמות ייאוש מטורפות.
חוסר אונים על חוסר אונים.
וככל שהיום התקדם,
בין משימה למשימה,
הפעלתי את הטייסת האוטומטית.
שאבתי כוחות יש מאין.
והייתי בדיוק מה שמצופה ממני להיות.
רק לא עבורי.
התנתקתי מעצמי.
רובוטית קצת.
האכלתי.
לא התייחסתי לאוכל כאוכל אלא כעוד משימה.
הרגשתי את החמלה מתפשטת.
את המחשבות על כמה החיים לא הוגנים שמתי בצד.
וכן החלטתי שכל עוד יש חיים.. אני אעשה הכל כדי שיהיו שווים. ברי משמעות. ואושר. וכבוד כמה שרק ניתן.
התחלתי את היום כשבר כלי.
מסיימת בתחושה שאני מסוגלת.
סיימתי הכל ונשארתי עם עצמי.
מה עכשיו?
לא רוצה ליפול.
ריצה?
הליכה?
ושוב הדיאלוג המתיש הזה בראש שלי.. הקול הבריא:
אבל לא אכלת מאתמול בבוקר.
רק 3 אמריקנו.
פחית זירו.
ומים.
איך תרוצי עכשיו?
רוצה להתעלף?
תאכלי ואז תצאי.
הקול החולה:
בואי נראה למה הגוף הזה מסוגל.
נדחוף אותו לקצה.
הבריא:
עכשיו?
ואם יקרה לך משהו, מי ידאג לכולם?
החולה:
עזבי אותך.
כמה שפחות להכניס,
כמה שיותר לשרוף.
זה המוטו כרגע.
לפחות עד שתחזרי למה שהיית.
1-0 לקול החולה.
יצאתי בלי לאכול.
התחלתי בהליכה. 1 ק"מ.
עברתי לריצה. 3 ק"מ.
אחרי הריצה כבר הייתי במקום אחר.
רגועה.
נינוחה.
בהיי על עצמי.
על הגוף שלי.
שמחזיק כל מה שאני עושה לו. וכל מה שעושים לנו. גוף ונפש.
2 סבבי טבטה לסיום של 20 שניות ספרינט ו-10 שניות הליכה.. שהסבב הראשון הופרע על ידי שני כלבים ושועל… סה"כ עוד 1 ק"מ וקצת.
ולקינוח עוד 1 ק"מ וקצת הליכה.
סה"כ פחות משעה.
וחזרתי מבסוטה על עצמי.
כמעט והלכתי להתקלח ולישון בלי לאכול.
אין תיאבון.
אין חשק.
אבל הפעם הקול הבריא הביא לתיקו.
1-1 לקולות בראשי.
וישבתי לאכול.
קצת שרי.
וקצת בורגול עם בשר ובטטה.
אין לי מושג כמה קלוריות יש בזה.
ולקול החולה מאוד קשה עם זה.
אבל זה מה יש.
ואני חייבת לשחרר.
צעדים קטנים.
אחרי הארוחה הזאת..
המלחמה הנוספת בראש שלי התחילה.
כי עם האוכל בא התיאבון.
ובא לי עוד משהו.
אבל לא באמת.
הבטן מלאה בקטע טוב.
ברור שיש מקום לעוד.
אבל עוד כבר יביא לכאב בטן.
אז לא.
עוצרת.
#הפרעת_אכילה
#קצוות
#גוונים
#רק_לא_שחור_או_לבן
#התמודדות
#ריצהזההחיים
#אימון
#כוחות