אם היית מוצאת מעטפה שעליה כתוב בכתב ידו של בעלך,
לפתוח רק במקרה של מותי,
האם היית פותחת?
השאלה הזו מופיעה על כריכת הספר והיא מלווה כמעט מחצית מהעלילה את גיבורת הסיפור.
האם לפתוח את המכתב שכתב בעלה והיא מצאה במקרה בעליית הגג או שמא לנהוג כפי שבקש.
הספר מלווה שלוש נשים, גיבורות העלילה :
ססיליה פיצפטריק , בשנות ה-40 לחייה ונשואה לג'ון פול איש עסקים. אמא לשלוש בנות, העובדת במשרה חלקית כסוכנת כלי טאפרוור. ססיליה חולת נקיון וסדר, היא מתנדבת בבית הספר של בנותיה, יושבת ראש ועד ההורים ומארגנת אירועים קהילתיים מוצלחים. יום אחד כאשר היא עולה לעליית הגג בביתה לחפש עבור בתה את אבן המזכרת שלה מחומת ברלין היא מוצאת במקרה מעטפה בכתב ידו של בעלה ועליה כתוב "לפתוח רק במקרה של מותי" ומכאן מתחילות ההתלבטויות האם לפתוח את המעטפה שהרי אין בינה לבין בעלה סודות או לנהוג כבקשתו. עד לקבלת ההחלטה מתרחשים בחייה אירועים שונים הגורמים לה לבחון את חייה מחדש וחלקם אף ממוטטים את החיים שבנתה.
טס הגיבורה השנייה בספר, פרסומאית מוכשרת שסובלת מחרדה חברתית ונשואה לוויל, יש להם בן משותף. טס, וויל ביחד עם בת דודתה פליסיטי מנהלים חברת פרסום. טס בטוחה שחייה מושלמים אך יום אחד וויל מתוודה בפניה שהתאהב באחרת. טס מרגישה שהחיים שבנתה מתמוטטים ובגדו באימונה. היא מחליטה עוד באותו ערב לקחת את בנם ולטוס אל אמה המתגוררת בסידני.
הגיבורה השלישית בספר היא רייצ'ל, בת ה-70. דמות טרגית בעיני .רייצ'ל עובדת כמזכירת בית הספר היסודי בסנט אנג'לה. בתה ג'ני נרצחה לפני 20 שנה בהיותה בת 17 והרוצח לא נתפס עד היום. הזכרונות מג'ני אינם מרפים והיא מרבה לדמיין איך היא הייתה היום לו היתה בחיים. הנחמה החידה שיש לה הוא נכדה, ג'ייקוב בנו של רוב ,בנה של רייצ'ל. לרייצ'ל נודע כי כלתה ובנה מתכוונים לעבור לניו יורק לשנתיים והיא מרגישה שעוד אסון מתרחש בחייה.
האם תחליט ססליה לפתוח את המכתב?
מה הקשר בין ססליה, טס ורייצ'ל?
כל זה מתברר במהלך הקריאה בספר כאשר נחשפים פרטים נוספים על חייהן של שלושת הגיבורות ועל משפחותיהן. העלילה מתרחשת באוסטרליה וסיפוריהן של השלוש מסופרים במקביל עד שלקראת הסוף הם משתלבים זה בזה.
ההתחלה היתה לי איטית ציפיתי שמרגע מציאת המכתב העלילה תהיה קצבית יותר אבל ככל שהמשכתי לקרוא נשביתי בעלילה יחד עם זאת שבשלב מסויים התחלתי לנחש מה מקשר בין הגיבורות ,לא יכולתי לעזוב את הספר והעברתי איתו כמה שעות בהנאה מרובה.
למרות שבעיני הספר מז'אנר הרומן הרומנטי ואיני שוללת ספרים מהז'אנר הזה, לפעמים אנחנו זקוקים גם לקרוא בהם ,הספר סודו של הבעל מעורר שאלות אצל הקורא.
האם באמת אנחנו מכירים את הקרובים לנו לעומק?
האם אנחנו יכולים לצפות כיצד הם ינהגו בסיטואציות חיים שונות?.
הקריאה מאפשרת לקורא לראות ולהבין כי להחלטות שונות ובחירות שאנחנו עושים בחיים יש משמעות והשפעה.
וסודות עדיף לפעמים לשמור לעצמנו כסודות. גם אם כתבנו אותם לעצמנו לא בטוח שהם ישארו בגדר סודות. כמו שכותבת ליאן מוריארטי בסוף הספר “איש מאיתנו לא יודע מה הם הנתיבים האפשריים שיכולנו לבחור בהם, ושאולי היה עלינו לבחור בהם. אולי זה רק לטובה. יש סודות שאמורים להישאר כאלה לנצח. תשאלו את פנדורה”.
ספר שכיף לקרוא, יש בו הכל רומנטיקה, עצב, כאב, ריגושים, קבלת החלטות, מתח ועניין בקיצור החיים עצמם.
ממליצה לקרוא.
