סאפפו ילידת האי היווני לסבוס, חיה במאה ה-7 לפנה"ס. סאפפו, בת למשפחה אריסטוקרטית, זכתה, באופן חריג לבנות תקופתה, להשכלה רחבה בילדותה אשר מצאה את ביטוייה בשירתה המורכבת והעשירה. בצעירותה היא נישאה ואף ילדה בת, אך את מרבית חייה חיה כאשה עצמאית. שירי האהבה והאבל שחיברה העלו את הסברה שהמשרתת האישית שלה היתה בת זוגה לחיים וכי השירים נכתבו עבורה (אם כי ניתן למצוא גם שירי אהבה שכתבה עבור גברים, ולכן גם עלתה הסברה שהיתה דו-מינית). ביצירה האמנותית מתוארת סאפו כאשר היא אוחזת לירה (נבל עתיק), אשר על פי המיתוס היא הרכיבה את מיתריו משערות ראשו של אורפיאוס המת (אורפיאוס, הנגן המיתולוגי שכישף חיים ומתים בנגינתו, מוכה יגון לאחר שלא הצליח לחלץ את אריאדנה, אשתו המתה, מעולם המתים, נטרף על ידי חיות טרף וראשו נסחף לאי לסבוס), או כשהיא עומדת על צוק, רמיזה לאגדה, שהמציאו עליה אנשי ימי הביניים על פיה היא קפצה אל מותה מצוק בעקבות אהבה נכזבת לספן (וכך ניתן היה לעסוק בשיריה כאשה שמתה מאהבה נכזבת לגבר ולא אשה האבלה על בת זוגה). שיריה של סאפפו תורגמו לעברית על ידי שמעון בוזגלו.
על שמה של סאפפו, אהבת נשים מכונה "לסביות" ולעיתים גם "סאפיזם"
.
