אז ככה.
תם החופש. גם החום הגדול. שיגרה מבורכה.
תמה עונת קיטורי האימהות הנרגנות. תמו ימים ארוכים שמסתיימים במקלחת חפוזה כריך ולמיטה.
הרוח כבר קרירה, וסימנים של תיכפ יהיה כבר קר נראים באופק.
אין דרמות גדולות. אין סיבה למתח, לחץ. שום החלטה גדולה לא מדפקת אצל הדלת. שום להיט לא שוחרר לרדיו. שום יצירת מופת חדשה שטרם נקראה.
עונת מלפפונים של טרום חורף.
ומשום שכך הם פני הדברים התפנתי לחשוב מחשבות חולין. גיליתי שבשל העדר כוחות עצם הפעולה – חשיבה, מהווה אתגר בפני עצמו.
וכך בעודי בוהה בחלל בהבעה שבוודאי הולמת עגל רך הדבר היחידי שעלה בראשי היה: כמה מתישים ומאתגרים חייה של אישה. על אחת כמה וכמה אישה שחצתה את גיל הארבעים אך עדיין חשה כאילו רק בשבוע שעבר הצהירה שהיא בת 16…
ולא, אל תצפו לטקסט פמיניסטי לוהב, על מעשה הלולינות נוסח חתול תעלול בו האם העיבריה המצויה מלהטטת בעודה אוחזת במשרה, כשלושה ילדים, בעל, מנוי במכון כושר, שתיים שלוש חברות, אבא, אמא, שני אחים, כלב ואוגרים. וחלומות שטרם הגשימה. את כל זה היא עושה בעודה משלימה תואר שני רוקמת בחוג רקמה אותנטית ונראית ממש טוב! זהו אינו טקסט מנוסח היטב ומלא תובנות. שהרי עגלה רכה אנוכי בימים אלה..
אני כוונתי לתחזוקת האישה. ליחסינו הארוכים עם דמויות מפתח מפוקפקות בחיינו קרי: המורטת, רופאת נשים, הזאתי (או הזה) שממשמשת לך את הציצים אחת לשנה. דיילות יופי אקראיות ועוד כאלה ואחרות שמלוות אותנו לאורך השנים.
עבודות התחזוקה, וואו . זוהי אומנות שרבות מאיתנו כושלות בה. אומנות תחזוקת האישה שבך.
אז ככה, זה ברור שלכולנו החל מגיל מסוים צומחות שערות, לא לא באף זה אצל האלה שאינם נשים. אלא שמה, נו למטה. כן בנות, כל מי שלא מציצים לה יערות הכרמל טרום השריפה מהתחתונים זה לא בגלל שאצלה לא גדלו שערות במפשעה, אלה בשל תיחזוק מערכת יחסים מעט פרוורטית עם אחות, אישה אחרת אשר תפקידה עלי אדמות הוא למרוט את השערות שלנו ב____. את זה היא עושה ברצון תוך כדי ניהול שיחת חולין בזמן שרגלינו פסוקות לרווחה אל מול פרצופה החוקר שלפתע רוכן מטה, משום שהיא מאתרת שערה סוררת ובפרצוף מלא סיפוק היא מורטת אותה, תסתובבי, היא מצווה וממשיכה לעדכן אותך במריבה שלה עם חמותה או בתוצאותיו המצערות של הרומן שההיא ניהלה עם ההוא בסידרה הניצחית שהיא צופה בה. כן, עכשיו היא מדברת אל התחת שלך. וכל זה נעשה כמובן בהסכמתך תוך אמונה שלמה שזה צו הגורל. מתחזקת, נו מה…
גמרת למרוט, אם יש לך מזל הצלחת לעצור בקו התחתונים, אם התפתת תמצאי את עצמך חלקה מדי, ודביקה שלא במקומות הנכונים.
הלאה, את הולכת לסיבוב סידורים, שהרי לכל אישה שמכבדת את עצמה יש "סידורים" וכך כמו תמיד את נקלעת לאיזשהו "פארם" את צריכה לקנות תחבושות , כי הזה שהוא מהמין השני הביא לך פדים לבריחת שתן במקום תחבושות קלילות מכונפות ובעלות ניחוח טבעי שאינו מותיר סימנים ובכלל גורם לך לשינוי אישיותי מבורך עד לרמה שאת אינך יודעת מה יש לך שם למטה בתחתונים מרב הטכנולוגיה המתקדמת של התחבושת הזו.
האמת שכמעט שהתפתת להשתמש באלה של הבריחת שתן, אבל את מעדיפה להדחיק לעוד איזשהו זמן..
אז את ניצבת אל מול קיר האטרקציות הזה. ויש לך כל כך הרבה אפשרויות שלרגע את ממש מוקסמת מכל הטוב הזה. ואז מבלי שתרגישי ניצבת ממש מולך במרחק סנטימטר דיילת יופי מאופרת בכבדות ששוב תוקעת בך פרצוף חוקר, הפעם בפנייך, היא מצקצקת בלשונה ועוטה הבעה מודאגת. "את משתמשת בסרום? את שמה קרם חרולים על בסיס שילייה של ג'מוס? מה לא?" היא מתרחקת כדי לקרוא לחברה שלה, גם היא דיילת יופי גם היא עפה על עצמה עם האיפור, כדי שתוכל לחלוק איתה את הזעזוע העמוק ממצבם החמור של פנייך. הכפילה מצטרפת וכעת הן מצקצקות יחד במקהלה. והאחת ממשיכה ואומרת " תקשיבי את כבר לא בת 16 את יודעת את צריכה ממצק מבצק מרים אנטי אייג'ינר עם מתפיח פלוס אלמנט!!"
"ואיזה מזל" מתפרצת מספר שתיים "רק היום ורק בסניף הזה יש הנחה. 2.5% למי שקונה שלושה מוצרים. זה ממש משתלם לך"
אם התמזל מזלך יצאת מהחנות עם חבילת פדים וקולה דיאט… אם נפלת ברשת נפרדת מכמה מאות שקלים באמונה שלמה שאלה כלל לא מותרות אלא הכרח של ממש!
ואת ממשיכה. רופאת נשים, כן שוב מדברים לווגינה שלך. היא מקבלת ציונים. דוגמים אותה. ולבסוף איך שהוא רומזים לך שאת צריכה קצת לרדת במשקל.
ותגידי תודה אם יצאת בלי שאלות על גלי חום או הפסקת המחזור.
בחדר ממול הממשמשת. או בעגה מקצועית: כירורגית שד.
את יושבת על קצת המיטה. נטולת תמיכה, הציצים מונחים איפה שהוא בין אמצע הבטן לברכיים ואת מנסה להראות כאילו זה לא מזיז לך בכלל. זה הכי טבעי לך לשבת ככה כשאישה ממששת את הציצים הנפולים שלך בקפידה יתירה. בתנועות קלילות תוך שוב, קירבה משמעותית. את מתבקשת להרים ידיים ומיד נזכרת ששוב לא גילחת. נו טוב, לפחות מרטת. וגם בתנוחה הזו כשהידיים משולבות מאחורי הראש אפשר לדמיין איך פעם מזמן נראו הציצים שלך באמת…מתחזקת לא?
למספרה. צובעת את השורשים משאירה את היתר. צובעת את היתר משאירה את השורשים. משאירה טבעי כי בתכלס ממש מחמיא לך הגיל. והלבן בכלל לא מזיז לך אם רק אפשר לצבוע אותו בבקשה בשחור, בלונד, אוקר…
ציפורניים, ג'ל אפוקסי, הדבקה רב שכבתית בשיבוץ אבני חן מקוריות ממכרות המלך שלמה. איפור קבוע, או מתחלף. וטרם שוחחנו על הנעלה והלבשה.
ומה עם איבזור, מה שנקרא בלשון העם:אקססוריז. צעיף שיסתיר את הדילדול שממתין כגנב ומחכה לרגע הנכון להתפרץ. ענק שיישב בגובה הנוכחי של המחשוף. ועוד מכמנים חשובים ממש, שלא לומר הכרחיים לכל אישה ובת.
אני מקיצה בבהלה ממחשבותי. ציפורניי אינן עשויות. כל השערות במקומן. על פני מרוח קרם שהיה במבצע קופה בסופר. לרגלי כפכפי אצבע ואני עטויה חולצה שהקירח יוצא לעבוד איתה בשדות.
שוב נכשלתי במשהו. אבל אני מנומנמת מכדי לחוש אשמה. מגודלת שיער וחופשיה אני ממשיכה לנמנם בהקיץ כשעוד ועוד דברים שלעולם כנראה לא אקח בהם חלק עולים במחשבותי.
זו מחאתי הפמיניסטית להיום. פשוט כי זה נורא מתיש לחשוב על כמה מתיש להיות אישה!