השבוע יום א' (ה-11.3.18) פנו נשיאי לשכות המסחר: ירושלים בראשותו של דרור אטרי, באר-שבע – בראשות משה טרבלסי ואילת בראשותו של דני להב בדרישה לשר העבודה והרווחה, חה"כ חיים כץ שהגיש בשבוע שעבר לוועדת העבודה בכנסת תקנות חדשות בנושא גביית דמי טיפול ארגוניים מעסקים, לעצור את תקנות הפוגעות בזכות היסוד של המעסיק בחופש התאגדות.
נשיאי הלשכות דרשו משר העבודה לחזור בו מן התקנות והודיעו כי לא יאפשרו פגיעה בעסקים ובחופש הבחירה שלהם היכן להתאגד ובאיזה ארגון מעסיקים הנם מעוניינים להיות חברים:
"טיוטת התקנות היא מוטה ופוגענית ביותר: מנוגדת לעקרונות של שוויון כשהיא מונעת חופש תחרות בין ארגוני מעסיקים, פוגעת בחופש ההתארגנות (כזכות יסוד חוקתית) ומפלה לרעה את ארגוני המעסיקים הקטנים ובעיקר את ארגוני המעסיקים הקטנים יותר, הממוקמים בפריפריה – ובכך ממילא גם במעסיקים בפריפריה ועל פניו עולה כי היא מוטה משיקולים בלתי עניינים,
ומהתערבות בוטה ואסורה של גורמים עתירי-כוח, ובכלל זה ארגוני המעסיקים החזקים והגדולים – שמעוניינים במונופול בתחום של ארגוני מעסיקים.
הטיוטה מנוגדת גם לעמדת המדינה כפי שהיא עולה מדו"ח יצחקי וכפי שהוצגה בהליכים משפטיים שונים כעמדת המדינה וגרועה יותר מהטיוטה שהוצגה לפני מספר חודשים (באוקטובר 2017)."
עוד הובהר על ידם לשר העבודה, כי אין כל הצדקה לקבל את הנוסח של הטיוטה ואי לכך הם פונים אליו ואל שאר חברי וועדת העבודה הרווחה והבריאות לתקנה במהירות ובהקדם ולכל הפחות את הסעיפים הפוגעניים והאסורים הכלולים בה.
אז במה עסקנו: על פי תקנות דמי טיפול ארגוני משנות השבעים, כאשר נכרת הסכם קיבוצי בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, וההסכם מורחב על ידי שר הכלכלה כך שיחול על כל הענף, חייבים כל אותם עובדים ומעסיקים שאינם מאוגדים בארגונים וחתמו על ההסכם לשאת בתשלום הקרוי "דמי טיפול ארגוני" – עבור אותם ארגונים שהביאו לכריתת ההסכם. התקנות שהינם ישנים אינם נותנות את הדעת למצב העסקים הקטנים והבינוניים שקורסים תחת הנטל הכספי הכבד שלהם כבעלי עסקים.
התקנות אותם ביקש השר להעלות בוועדה היו צפויות לפגוע פגיעה קשה בחברנו העסקים הקטנים והבינוניים, לא זאת בלבד התקנות אינם חוקיות, הן משום שהן חורגות מהחוק הראשי ומתכליתו, הן משום שהן מפלות בין הארגונים האזוריים המצויים ובקיאים היטב במציאות הכלכלית הקשה בה שרויים אלפי עסקים בירושלים בדרום ובצפון לבין ארגונים הגדולים במדינה אשר מטותיהם ממוקמים בתל אביב.
התקנות צפויות ליצור מונופוליזציה בתחום ארגוני המעסיקים, לפגוע אנושות בחופש הבחירה של העסקים למי להשתייך ואצל מי להתארגן, ולמעשה, כפי שניתן היה להיווכח מהתקנות המוצעות , הן מהוות פלטפורמה להשתת נטל כבד נוסף על חברינו העסקים הקטנים והבינוניים הכורעים גם כך תחת נטל כבד.