הרשתות החברתיות נכנסו לחיינו לא מזמן. עכשיו הן נכנסות גם לחיי המשפחה ולבתי המשפט. בהחלטה תקדימית קבע לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה כי יש לערוך לשני גברים, הטוענים, כל אחד בנפרד, שפעוטה בת שלוש וחצי היא בתם – בדיקת אבהות לפני שהיא תגלה זאת בעצמה בפייסבוק.
בהחלטתו התייחס השופט לרשתות החברתיות ואמר כי: "כיום, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, לכל ילד מרגע שהינו יודע קרוא וכתוב, כבר בכתה א-ב, יש חשבון פייסבוק, טוויטר, צ'אט ואין כל בעיה להגיע אליו! נתאר לעצמנו שביהמ"ש מגיע בתיק דנן למסקנה שאכן טובת הקטינה הספציפית היא לא לדעת מיהו אביה הביולוגי והתיק היה נסגר – וכי הנתבע /ו/או בני משפחתו היו מוותרים??"
ומוסיף: "לא מן הנמנע כי בעוד מספר שנים מועט, כשהקטינה דנן תפתח חשבון פייסבוק, ניתן יהיה בקלות להגיע אליה ולחשוף אותה לזהותו האמיתי של אביה – או אז זהותו של אביה הביולוגי תיחשף לפניה באופן בלתי מבוקר והנזק שעלול להיגרם לקטינה עלול להיות קשה ביותר!!"
תחילת הפרשה בשנת 2011 כשגבר מהצפון הגיע לבית המשפט וטען: "בתי הביולוגית רשומה כבתם של אישה ובעלה. האשה הרתה כתוצאה מיחסים עמי, במסגרת פורום לנישואים פתוחים, עוד בטרם נישאה לבעלה, הרשום כאבי הילדה".
האישה ובעלה סרבו לבקשת הגבר לביצוע בדיקת רקמות, אשר תקבע מי הוא האב האמיתי, בטענה שהדבר יפגע בילדה.
הגבר התובע טען בבית המשפט כי ידוע לזוג ההורים הרשומים, כי הוא האב האמיתי. האב טען כי לקח חלק פעיל בחייה של הקטינה, כבר משלב ליווי ההיריון, דרך הלידה עצמה וכי לקח חלק פעיל בגידול הקטינה במהלך השנתיים הראשונות לחייה.
הגבר טען עוד, שביקר את הקטינה לעיתים קרובות בבית האם ובעלה, הלין את הקטינה בביתו בסופי שבוע, ושימש לה כשמרטף. בנוסף טען התובע, כי שילם עבור אירוע בריתה לקטינה, והעביר עבורה כספים, והכל מתוך ידיעה מוסכמת שהוא אביה הביולוגי, גם אם אינו האב הרשום.
בהעדר הסכמה מצד האם ובעלה, ובהיעדר חשש לממזרות (הזוג לא היה נשוי כאשר האישה נכנסה להיריון) נדרש ביהמ"ש לפעול על פי המתווה שנקבע בפסיקה בתביעות אבהות, שבהן קיימת התנגדות לעריכת בדיקת רקמות.
בהסתמך על הנחיות הפסיקה (בר"ע 1364/04) הפנה ביהמ"ש את הצדדים לקבלת חוות דעת מקצועית, בשאלה מהי טובתה של הקטינה ביחס לאפשרות שיתברר כי אביה הביולוגי הינו אב אחר מזה שמוכר לה כיום, בחינת השפעת גילוי זה על הקטינה ועל התפתחותה ובדיקה מה יהיו ההשלכות האפשריות על הקטינה, מבירור האבהות.
בעקבות חוות הדעת המקצועית שהגיש מכון שלם, התרשם ביהמ"ש שאם הקטינה, ובעלה, מתנגדים לביצוע הבדיקה לבירור שאלת האבהות, כדי להסתיר את האמת, וזאת מנימוקים הקשורים באינטרסים אישיים שלהם, שאינם קשורים בטובת הקטינה.
ביהמ"ש גרס בהחלטתו, כי כיום, בשל נגישות הרשתות החברתיות, קיימת אפשרות לפיה, אם תישאר שאלת האבהות במחלוקת, לא מן הנמנע שהקטינה תיחשף יום אחד בפני זהותו של אביה האמיתי באמצעות הרשתות החברתיות, וכי אז הנזק הפסיכולוגי והרגשי שיגרם לה עלול להיות קשה ביותר.
החידוש בהחלטה הינו בעובדה שלראשונה מביא ביהמ"ש בחשבון, כשיקול מרכזי, את קיומן של הרשתות החברתיות וחשבונות הפייסבוק והטוויטר, בבואו להכריע בשאלת אבהות.
חשוב לציין שזאת הפעם הראשונה נשקלת ע"י ביהמ"ש טובת הילד מבחינת נגישות חברתית למידע.
ביהמ"ש אינו מסתפק בדיון רק במקרה שבפניו, אלא מעניק המלצה כללית לפיה יש להורות למומחים הבוחנים את טובתם של הקטינים, להתחשב בקיומן של הרשתות החברתיות וכוחן העולה, ולשקול את הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מגילוי האבהות באמצעות רשתות אלה.
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי-דין העוסק בדיני משפחה,ירושות,גירושין,וצוואות.