פרוייקט חדש בסלונה: כל בלוגרית תבשל עם שף אהוב ונשאלתי עם מי היית רוצה לבשל ? ללא היסוס עניתי ניר צוק. למה? אני פשוט אוהבת את היצירתיות שלו את פשטות ההכנה את המוצרים הטריים שהוא משתמש בהם ללא התייפיפות מיותרת . ניר ואני חברים בפייסבוק, אז פניתי אליו בפרטי. ביקשתי לבשל איתו, לכתוב ולצלם את פניני יצירתו ונחשו מה ? הבחור המדהים הזה פשוט הרים לי טלפון לברר במה המדובר ומיד קבענו דייט בשבת בערב .
מוצ"ש, הגעתי למסעדת קורדליה המדהימה.
כל האיזור בו ממוקמת המסעדה ביפו משגע והזכיר לי את ילדותי. גדלתי ביפו שאז נקראה "השטח הגדול" שם צולם הסרט קזבלן. לגאוותי אבא שלי, הגבר הכי יפה באיזור היה בו ניצב . זכרתי איך כילדה היינו בשבתות ילדי הכיתה מכתתים רגליים לגן ולמגדלור יושבים בפנים ליד בית הספר לצלילה, רגלינו במים כי אז לא היו גדרות ואף אחד לא השתלט על האיזור וגבה כספים מיותרים וגם אפחד לא פחד. הגרמפפה שלי (סבא של אבי) נהג לדוג מושטים , לשוב הביתה מדווש על אופניו ולטגן לי את הדג. תוך כדי שהוא מספר לי סיפורי זכרונות על בולגריה ממנה עלה ארצה.
הכניסה למסעדה מציפה אותי געגוע לילדות הזו. ניר הקיםם מקום נוסטלגי ויפה מאין כמותו. בפתח מקבל אותי פרי פרחי – האחראי על הביסטרו
קבלת הפנים הנפלאה של אנשי הצוות את הלקוחות כולם נעימה. אלו פשוט מרגישים בבית ובאים בכפכפי אצבע וביגוד נוח, מה שלא מפחית מרמת השירות וטיב חומרי הגלם והטעם . גם בבית אני דוגלת בחומרי גלם פשוטים ,זמינים טריים ותיבול טרי וריחני של ירק נפלא . ניר הודיע שהוא מתעכב מעט בפקקי התנועה וביקש שידאגו לי לשתיה וארוח, רק שמרוב התרגשות לא רציתי כלום חוץ מלשאוף אוירה ולשוחח עם הצוות. צילמתי לי את המבואה ואת הביסטרו המדהים על רהיטיו הישנים, כמותם ירשתי מהסבים שלי וחשתי עצמי ילדה בחנות ממתקים.
ניר הגיע. בלי פוזות, בחור פשוט ,עממי. אבא שלי הגדיר אנשים כאלו וקרא להם "דרוויש". ניר הוא כזה שמגיע בכפכפים ,ג'ינס וטריקו צנועים שלא מסגירים את הרגש, הידע בטיפול בחומרי הגלם והטעם . הצוות שלו מביט בו בהערצה כי גם כשהוא עם לקוחות או אחר עניו מתרוצצות והוא יודע הכל: איזה לקוח צריך מה, איזה תבלין או מצרך יש להביא או להוסיף לצלחת שמוגשת ללקוח שלו .
השיחה הנעימה קלחה ביננו וניר שאל "טוב מה אנחנו הולכים להכין יחד?"
"אתה הבוס ונכין לפי מה שיש." עניתי.
הוא קם ואמר "בואי הולכים לקטוף ירקות?"
חצינו את הכביש אל גינת תבלינים וירקות קטנה וריחנית ששתל ניר. קטפנו תבלינים עזי ריח, חצילי בלאדי קטנים, פלפל ירוק מהשיח וגם פלפל חריף ועם השלל חזרנו למסעדה .
קיץ. חם מאוד. מי בא לו אוכל כבד? אז הלכנו על סלטים טריים שהתיבול הוא המיוחד בהם וגם. ניר ברגישות בירר האם שומרת כשרות אנוכי . אני, בלגריה שכמותי, הכשרות ממני והלאה . אז שרימפס! ירק נקצץ, עגבניות שרי תמר מתוקות נחצו, פרחי שמיר פוזרו עליהן, מלח פלפל ושמן זית נבזקו.
עוד קצת עגבניות נחתכו לרבעים. ירק נקצץ לרוטב יוגורט חריף מרצועות פלפל מהגינה ותובל בהמון שום.
ניר כיבד אותנו בענבי מוסקט. האיש שלי שבא איתי כצלם התמוגג. שוב שקענו בזכרונות ילדות: בשוק עזה שפעל ביפו שם היינו טועמים מהאשכולות כילדים. הענבים ההופכים לסלט מענג עם בזיליקום קצוף דק – דק. אני טועמת בעיניים עצומות ומתעופפת למחוזות טעם חדשים. גבינת פרומעז עזת טעם מוגשת על מצע תאנים מתוקות עם פרחי בזיליקום – אוי הטעם!
כמה פשוט ככה טעים הוא חוזר ואומר – חומרי הגלם הם שעושים את ההבדל. בינתיים החצילים שקטפנו נקלים על האש למספר דקות ונקצצים על קרש חיתוך. ניר מערבב רוטב של שמיר וזוטה, יוגורט עיזים. "משהו חסר" הוא אומר, קצת חומציות, ומוסיף מעט נוזל מקערית הצלפים. עוד קצת מלח ועוד קצת פלפל והרוטב המושלם נמזג על החציל הלבן .
וכל הזמן הזה אנחנו משוחחים ומחליפים מידע. דייט אמיתי של אוכל וכיף . אני מספרת לניר על כמה מוצרים שגם הוא לא ידע על קיומם והוא בסקרנות שואל ולומד כי כמו שאמרנו ניר זה ניר . אז לימדתי על דיבאס – דבש ענבים מרוכז, על איך קוראים לזוטה לבנה בערבית – דוקאת עדאס. השיחה קלחה לה ובעוד אנו ממשיכים לפטפט ניר לקח אריזת מלפפוני אצבע וחתך כל מלפפונצ'יק לחצי ,פלפל אחד שקטפנו בחלקת האושר וקוביות קטנות ממנו פוזרו על המלפפונים החצויים וגם פרוסות מפלפל חריף מלח ופלפל והטעמים נפלאים – הטריות הקרנצ'ית שיחקה פה את תפקיד הרקדן בפה .
עכשיו מגיעה גולת הכותרת – השרימפס. קישואים נחצים ומוקפצים בשמן זית. תבלינים נשפכים לחבת הלוהטת ואחרהם השרימפס מקבל צריבה בטעם וריח מעושן קליל וטעם גנעדן!
המנות מוכנות, ניר מכריז "טוב בואו נפתח שולחן." תענוג עולמי – אני יושבת עם ניר לשולחן ערוך כמו שחלמתי. השולחן נערך תוך שניות: מים קרים , יין לבן, לחם הבית וצלחות הסלטים הנהדרים שלנו.
כששאלתי את ניר בעדינות איזה מתכון לתת לבלוג הוא מיד נידב הכל כי אין בעיה . ככה זכינו כולנו בכמה מתכונים לסלטי קיץ נפלאים של ניר.
סלט העגבניות
חצי קילו עגבניות שרי תמר חצויות
לפזר חופן שמיר קצוץ מעל (אם ש פרחי שמיר )
מלח,פלפל ,שמן צמחי זרזיף וזהו. משהים מעט והעגבניות מגירות עסיס מדהים – לנגב עם לחם טוב
לא להחליף את עגבניות השרי תמר כי טעמן מתוק מאוד וניר אומר שאין להן תחליף בטעם
סלט המלפפונים
7-8 מלפפוני אצבע קטנטנים חתוכים לחצי ומסדרים בצלחת צבעונית לניגודי צבע
1 פלפל ירוק טרי ומתוק חתוך לקוביות קטנות
1 פלפל חריף קטן ירוק חתוך לקוביות קטנות לפזר את קוביות הפלפל מעל המלפפונים
זוטה לבנה פרחים מפוררים מעל הירקות
לתבל במלח פלפל בלבד להשהות מעט שיגירו נוזלים
חצילים שרופים בציפוי רוטב יוגורט מתובל
חצילים קטנים כמספר הסועדים חציל לסועד
שורפים על להבת הגז
חוצים ומניחים בצלחת הגשה
לרוטב -יוגורט טוב(עיזים ,כבשים)
מלח פלפל,פלפל חריף קצוץ דק,שום קצוץ דק ,בזיליקום קצוץ דק,כמה עגבניות שרי קצוצות עם המיץ
2-3 כפות מי כבישת צלפים (זה מה שניר שם)
בוחשים היטב ושופכים מעל החצילים
מפזרים בזיליקום קצוץ ומגישים חמים.
שרימפס מוקפץ
12 ג'מבו שרימפס קלופים מנוקים
3 קישואים בינוניים חתוכים לפרוסות חצויות בעובי סנטימטר
שמן לטיגון
כמה שיני שום קצוצות,מלח פלפל
חצי כוס יין לבן
אופן ההכנה
מניחים מחבת עם שמן וכשהשמן רותח מעבירים אליו הקישואים ומשחימים מעט .מוסיפים את השום ומיד את השרימפס והיין
מטים את המחבת ומדליקים אותה – להזהר מאוד
האש דועכת ואז מתבלים לפי טעם מלח ופלפל ומגישים חמים לשולחן .
עגבניות ביוגורט
חצי קילו עגבניות שרי תמר חצויות
לרוטב -מיכל של 400 מיל יוגורט טוב(עיזים או כבשים)
חופן קטן שמיר קצוץ ,פלפל קטן אדום חריף קצוץ,מלח ופלפל
כמה כפות נוזל חומצי לטעם כמו מי הצלפים שניר השתמש בהם
ההכנה פשוטה -בוחשים היטב ומניחים מעל את העגבניות.
תאנים בגבינת פרומעז
חצי אריזת גבינת פרומעז
8 תאנים חתוכות לרבעים
מלח ופלפל
חופן פרחי בזיליקום טריים לפזר מעל . אם אין אפשרות להשיג פרחים – חופן עלי בזיליקום טריים חתוכים לאטריות
ההגשה
בצלחת יפה למעוך באצבעות את הגבינה
לסדר מעל את התאנים
לפזר את המלח והפלפל
לפזר מעל את פרחי הבזיליקום שטעמם עז יותר
להשהות מעט להגיש קר ולהתענג עם פרוסות לחם טוב .
קצת תמונות מהשולחן שלנו – איזה תענוג היה זה להיות ולבשל עם ניר צוק ותודה לאישי היקר דוד זהר ובת דודתי יהודית לוי על הליווי והצילום.
