ג'ורג' אמר לעצמו שזה לא שונה מלהיות חייל. במלחמה, הריגה אינה רצח, אלא שליחות. היום הוא נלחם בצבא האלוהים. מלאכים אינם תמיד שליחים. הם יכולים להחריב עיר בהינף יד. לפעמים נדרשת אלימות כדי להזכיר לחוטאים את כוחו של אלוהים. אם אנשים לא יאבדו את רחמיו וחסדו מדי פעם, הם לא יבינו כמה התמזל מזלם שזכו בו.
ובכל זאת, ג'ורג' שאל את עצמו אם המלאכים שהשמידו את סדום ועמורה או המלאך שהיכה את צבא סנחריב התקשו לישון בלילה. הוא תהה אם ראו את פני המתים בכל פינה.
כשירה באישה בחדר ההמתנה, היא באה אליו כמו קורבן.
אני עושה את זה בשבילך, חשב על בתו כשהסתער קדימה. אני עושה את זה בשבילך…
כשבתו היתה קטנה, ג'ורג' הקריא לה מהתנ"ך במקום מסיפורי אגדות. יש סיפורים, הוא ידע, שפשוט אין להם סוף טוב. עדיף שליל תבין שאהבה עניינה הקרבה. מה שנראה כמו טבח מזווית מסויימת, עשוי להיות מסע צלב.
כולנו מסוגלים לעשות דברים שמעולם לא העלינו בדעתנו.
לא הגיבור והנבל, לא הפעיל בעד החיים ורופא ההפלות, לא השוטר והרוצח. כולנו טובעים לאיטנו בסחף דעותינו, לא מודעים לכך שאנחנו בולעים מים בכל פעם שאנחנו פותחים את הפה.
הלוואי שהיה יכול להגיד לבתו שהוא הבין את זה עכשיו. הוא לחץ על ההדק.
ג'ורג' היה בשנות הארבעים לחייו. היו לו שער חום מסודר. הוא לבש ז'קט פליס משובץ גם בחום הקופח. הוא נראה רגיל. מהטיפוסים שתיתני להם לעקוף בסופרמרקט רק כי יש להם כמה פריטים. מהטיפוסים שיושבים לידך באוטובוס, אומרים שלום ואז מניחים לך עד סוף הנסיעה. מהטיפוסים שלא באמת שמים לב אליהם.
עד שהם מסתערים לתוך מרפאה ובידיהם אקדח…
באותו הבוקר חייהם של רן בת החמש עשרה, דודתה בקס ואביה יו השתנו. רן הלכה באותו הבוקר עם דודתה למרפאה לקבל מרשם לגלולות. לא היא ולא דודתה שיערו לעצמן, שהן ימצאו את עצמן תחת מתקפה של גבר על ה"מרכז"- מרפאה לבריאות האישה, ושהן יהפכו לבנות ערובה.
אביה, יו מק'לרוי, שוטר שתפקידו לנהל את המשא ומתן לחילוץ בני ערובה , לא ידע על כך שרן הלכה עם אחותו למרפאה. בזמן שהוא עומד ליצור קשר עם היורה, הוא מקבל הודעה בטלפון הנייד מבתו המתחבאת בארון המרפאה.
האם הוא יצליח להוציא אותן מהמרפאה בשלום?
במרפאה נמצאים גם אחות בהריון שמנסה להציל את חייהם של הפצועים, רופא המבצע הפלות, מתוך שמבצע את אמונה שכך הוא מציל אותן; מפגינה נגד הפלות שמתחזה למטופלת והיא עצמה נושאת את עול עברה; בחורה שהגיעה להפסקת היריון, כי אבי העובר בכלל נשוי, פרט קטן ששכח לספר…
מה יעלה בגורלן של כל אחת מהדמויות? האם הן יצאו בשלום מהמרפאה?
הספר מגולל את סיפורן של הדמויות במבנה הפוך, כאשר כל פרק הוא שעה אחת אחורה שהובילה למצב הביש, שאליו הן נקלעו.
כמו שאר ספריה של פיקו, גם ספר זה מצליח לגעת בנפש האדם. הוא מתאר את הכאב והבדידות, הדעות והעמדות, המובילים את האדם לרגעים הגורליים בחייו.
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
