הגיע הזמן שגם החיה הזו תקבל התייחסות, נראה שהיא לרוב מפיקה צלילי גועל וכעס לעומת בן הדוד (לא יודעת אם הם באמת קרובי משפחה) החילזון, שמעלה חיוך ותגובת "אוו". שמחתי להכיר ספר מקסים של רות אורן על נופית החשופית שמחפשת לה בית, בכל מקום שהיא מגיעה וכל בית שהיא מחפשת, היא מגורשת על ידי החיות שהיו שם קודם, או שהסביבה הטבעית שם לא מתאימה לה. בסוף היא מגיעה למסקנה הכי חשובה בעולם: הבית הוא כל העולם.
הספר מלווה בחרוזים מקסימים, מגוון חיות וצמחים ואיורים נפלאים של העם וינר, מומלץ בחום לדעתי בכל בית וגן. ואני כספרנית מרגישה שהתווסף לי עוד ספר לספר לילדי הגנים כשהם מגיעים בעונה הזו של השנה. לא רק על החילזון או הנחליאלי – עכשיו אפשר לספר גם על החשופית, ואולי אפילו לתת להם לזחול קצת על שטיח הספרייה, שירגישו כמו החשופית ויפעילו קצת את הגוף, לגדולים יותר הספר מאפשר לפתוח בשיח על מה זה בית בכלל, ואיך הבית האידאלי שלי צריך להראות, מה חשוב לי בחיים ומשם השמיים הם הגבול. בהחלט תוספת נפלאה לקטלוג הספרייה.
