נולד לי שיר! (בהר)

מה זה אומר בעצם לשחרר לחופשי את העבדים?
אני ניזכרת במישנתו של י.ל.מורנו מייסד הפסיכודרמה, שהחזון שראה לנגד עיניו הוא חברה מתוקנת

שבה תהיה לכל אדם נגישות לתפקיד בעל ערך בחברה A role of high value

במילים אחרות הוא שאף לחברה מתוקנת שבה לא יהיו אנשים שווים יותר ושווים פחות.
כדרך לשים זרקור על ולהביא למודעות את המציאות החברתית- הוא המציא את מדע הסוציומטריה,

התשתית לעבודה הפסיכודרמטית שמציעה את הריפוי.

והקבוצה, היא מיקרוקוסמוס של החברה ובה מתחיל התיקון,באמצעות פסיכודרמה.

לא פעם תהיתי עד כמה הוא היה מושפע מכתבי הקודש ותורת הנסתר.
פרשת "בהר" מעלה על נס את רעיון שנת היובל.

רעיון מהפכני כשלעצמו מבחינה חברתית, המתקיים פעם בחמישים שנה, ובו אנו מצווים לשחרר את העבדים לחופשי.

אז מה זה אומר בעצם לשחרר לחופשי את העבדים (מבחינה חברתית)?

יש הבדל גדול בין לשחרר מישהו לחופשי לבין להוביל אותו להיות אדם חופשי.
עבד שחי כל חייו במודעות של עבדות לא ידע מה לעשות עם החופש שניתן לו,והוא עלול להעדיף את חיי העבדותכדי לקבל את "סיר הבשר" מאשר להתמודד עם האחריות שיש בחופש.

לא מספיק לפתוח את האזיקים ולשחרר" אותו.

בחופש יש הרבה אחריות, כמו שמזכיר לנו אריך פרום בספרו "מנוס מחפש".
לעבור ממצב תודעה של עבד למצב תודעה של אדם חופשי זה תהליך.

והרבה פעמים אנו זקוקים שמישהו יוביל אותנו בתהליך הזה.( מאמן, מנטור, פסיכולוג, וכד'.)
מי יכול להוביל את העבד בתהליך הזה? להראות לו את הדרך? לעזור לו "לעמוד על הרגליים" בכוחות עצמנו?

לשחרר את העבדים לחופשי זה לאפשר לעצמנו להיכנס לרגע לתפקיד של אלוהים, ששיחרר אותנו ממצריים והוביל אותנו מעבדות לחירות.

אלוהים, באמצעות משה, הוביל אותנו פיסית במדבר 40 שנה , בדרך מעבדות לחרות,

והחירות הזו נחרטה בגוף ובנפש, גם דרך הרגליים וגם דרך הראש. (ממש כמו בפסיכודרמה..)

מה זה בעצם יובל?
בנסיונו לפרש את משמעות המילה יובל, נסמך הרמב"ן על הפסוק:
וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבו. (ויקרא כה' 10)
דרור, הוא דורש, מלשון "לדור", וממשיך:

שיהיו כולם בני חורין לדור בכל מקום שירצו, במילים אחרות, שנת היובל ( מנוקד בצירה) היא שנה שבה יובל( מנוקד בפתח) כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו.

מתוך שלל הפירושים שדנים במשמעות השם "יובל" זה הפירוש שהכי התחברתי אליו.
אולי כי אחרי תקופה ארוכה שבה היה לי קשה ללכת (פיסית) ולהוביל את עצמי לאן שליבי חפץ,

אני מתחילה להרגיש סוף סוף את החופש שבתנועה שמבטאת את רצוני החופשי.
במקרה או שלא במקרה, השתתפתי אתמול בסדנה שבה נתבקשנו לבחור איבר בגופנו, ולכתוב לו שיר הודיה..

ואני בחרתי לכתוב לרגל ימין, הרגל המובילה את הצעד הראשון,

וכך שוררתי לה:

אני שומעת אותך
ומקשיבה לך רוב קשב.
תודה לך רגל ימין
שאת קוראת אותי
להאט. לפעול
נגד המחשבה המעכבת
שאני הולכת לאחר את הרכבת.
אני שומעת אותך
ומקשיבה לך רוב קשב.
תודה לך רגל ימין
על שאת מאותת לי
שלא צריך "להספיק"
ושכדאי להתעכב ולתת את הדעת
על המעברים, בלי לסחוב איתך "תיק".

תודה לך רגל ימין
על שאת בשפתך מזכירה לי
את יעקב שנפגע בגיד הנשה
ומלמדת אותי
איך לחפש את האמת
מבלי לקחת את הדברים "קשה".
ואני מברכת את כולנו שנשכיל למצוא את דרכנו אל החופש, לדייק בבחירת המדריכים הנכונים לנו,

שנדע להוביל את עצמנו בקצב הנכון לנו לכיוון המטרות החשובות לנו,

ולשחרר את העבדים הפנימיים שלנו :המחשבות המעכבות אותנו מלהיות חופשיים באמת.
ואם אפשר, שזה לא ייקח 50 שנה (:
ואם גם ניזכה להוביל אחרים אל החופש שלהם – אשרינו, מה רב חלקנו!
נ.ב.
מגילת רות שאנו קוראים בשבועות, מספרת על מסעה המיוחד של רות.
האם רות הובילה את עצמה אל החופש?
האם בחרה לברוח מ.. או ללכת אל..?
בסדנת ביבליודרמה על "מגילת רות" שאקיים ערב שבועות (בשישי בבקר) בתל אביב
נוכל לבחון דרך הראש והרגליים שאלות אלו ואחרות,
להאיר על תהליכים דומים אצלינו,
ולרכוש תובנות מעצימות לעצמנו .
לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו על הקישור למטה.