השחקנית נוי מרום מספרת לנו על החיים בניו יורק ועל הקריירה המצליחה שלה מעבר לים.
היי נוי, ספרי לנו קצת על איך הכל התחיל.
תמיד אהבתי להופיע וכבר מגיל צעיר הייתי מעלה הופעות להורים יחד עם אחותי התאומה.
ככל שהתבגרתי, האהבה לבמה רק גדלה וגם בחטיבת הביניים ובתיכון הייתי במגמת תיאטרון. אחרי השירות הצבאי ולאחר כמה שנים של לימודי משחק ופעילות בארץ, החלטתי להגשים חלום ולנסוע לניו יורק כדי להמשיך ללמוד משחק ולהתפתח כשחקנית.
הגעתי לניו יורק כדי לעשות ראיונות ולמצוא בית ספר מתאים ובמהלך החיפושים הגעתי לבית הספר הידוע 'סטלה אדלר'. כבר מהרגע הראשון הרגשתי שזה המקום הנכון בשבילי. האווירה שם הייתה מאוד מקצועית ונעימה וראיתי שמסתובבים במסדרונות סטודנטים מכל העולם, אז ישר הרגשתי בבית. נבחנתי, ולמזלי התקבלתי והתחלתי את המסע המטורף הזה.
גיליתי בבית הספר צוות מקצועי מדהים ולמדתי המון על עולם המשחק ובעיקר למדתי המון על עצמי. הלימודים היו חוויה מטורפת. זה היה תהליך מאתגר ומורכב, אבל מאוד מתגמל ומעצים.
ואיך הייתה הדרך החדשה לאחר סיום הלימודים?
כשסיימתי את הלימודים, הייתי מלאת רצון להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר והתחלתי לעבוד בעיקר בהפקות של סרטים קצרים. בד בבד התחלתי לעבוד גם בהפקות תיאטרון ועשיתי המון תפקידים מעניינים ומאתגרים שאני מאוד גאה בהם. בין ההפקות הרבות הללו, היו מספר הפקות עם אנסמבל התיאטרון "ויראגו אנסמבל", ביניהן הפקה של המחזה "בקיץ האחרון במפרץ הדג-הכחול" ו"נשקי את הצפרדע הזו".
בנוסף, יצא לי לעבוד עם ארגון פרוייקט האומנים הישראלי על מספר הפקות, כולל הפקה של הצגת ילדים מקסימה בשם "כיף בישראל".
זה ארגון מדהים שמעודד עשייה ואומנות ישראלית בניו יורק ועושה חיל בעיר.
מה לדעתך הוא היתרון הגדול ביותר ללהיות שחקנית פעילה דווקא בתעשייה בניו יורק?
אחד הדברים הכי משמעותיים בלהיות חלק מהתעשייה בניו יורק הוא שיש כל כך הרבה יוצרים שמספרים סיפורים מעניינים ולכן יש המון הזדמנויות ליצור ולהתפתח. יוצרים מגיעים לכאן מכל העולם ויש כל כך הרבה פרוייקטים והפקות, כך שבתור אומן יש לך הזדמנות לספר המון סיפורים שונים ולהיות חלק מהקהילה העשירה והמיוחדת הזאת. יצא לי לעבוד עם יוצרים שהם מהטובים ביותר בתעשייה וזו מתנה גדולה.
ספרי לנו על פרויקט משמעותי שעשית לאחרונה?
אני באמת מרגישה שיצא לי לקחת חלק בהרבה פרויקטים משמעותיים, אבל אחת ההפקות האהובות עלי היא ללא ספק ההפקה של הסרט הקצר "רגע אחד בניו יורק". זה סרט קצר שמספר את הסיפור של שתי חברת טובות שמנסות למצוא איזון והצלחה בעיר הגדולה. אני מגלמת שם את התפקיד של דנה, שחקנית ישראלית שחיה בניו יורק ומחפשת את דרכה תוך התמודדות עם קשיים, אהבות, הצלחות ואכזבות.
היה לנו במאי וצלם מדהים בשם פלמינג לארסן ומפיקה מוכשרת ומצליחה בשם ורד רודריגז. שאר אנשי הצוות גם היו מאוד מעורבים וקשובים ובאמת שהייתה תחושה מדהימה על הסט. זו הייתה חוויה מאוד חיובית וזה היה פרויקט מאוד מיוחד, כי עבד עליו צוות בין לאומי ממקומות שונים בעולם.
זו הייתה חוויה מדהימה ואני מאוד גאה בסרט הזה. הוא גם נחל הצלחה בפסטיבלים ואף הגיע לחצי הגמר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ווראייטי.
מה התוכניות שלך להמשך? על מה את עובדת כרגע?
יש מספר פרוייקטים שאני אמורה לקחת בהם חלק בעתיד הקרוב. ביניהם: מופע יחיד מקורי ומרגש, הפקה של המחזה "חפץ", הפקה של המחזה "חברות הכי טובות" ומספר הצגות ילדים. קורים הרבה דברים וזה מאוד מרגש. אני מבטיחה לעדכן.
מה את מאחלת לעצמך?
להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת ולגלם תפקידים מעניינים ומאתגרים.