היום נפתחה תערוכה שהיא אבן דרך באמנות הישראלית:
נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית,
יניב שפירא מנהל המוזיאון ואוצר שותף מתאר אותה כרגע גדול ומרגש,
כתערוכה משמעותית גדולה ואינטנסיבית,
והיא גולת הכותרת של מהלך ציון 80 שנות פעילות למשכן שהחל כפינת אמנות בצריף בשנת 1938
ונחנך בחג שמחת תורה, לא בכדי ובזמן מלחמת השחרור.
נפש עירומה: חיים סוטין והאמנות הישראלית,
יניב שפירא מנהל המוזיאון ואוצר שותף מתאר אותה כרגע גדול ומרגש,
כתערוכה משמעותית גדולה ואינטנסיבית,
והיא גולת הכותרת של מהלך ציון 80 שנות פעילות למשכן שהחל כפינת אמנות בצריף בשנת 1938
ונחנך בחג שמחת תורה, לא בכדי ובזמן מלחמת השחרור.
המשכן מסמל יוזמה וחזון עם אחריות הסטורית להצלת אמנות יהודית לקראת הקמת חברה חדשה
סיבות אלו מחדדות את חשיבות הבחירות האוצרותיות והבחירה במשכן עצמו היות וזהו מוזיאון חשוב של אסכולת פריז והיהודים שבלבה,
אמנים שפעלו בשנות ה30 וה40, נמלטו מפוגרומים במזרח אירופה ומצאו בפריז פתיחות וחופש אמנותי וחברה יהודית להזדהות ולפעול בה.סוטין נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת פריז. הוא התבסס בבירה הצרפתית וחייו דמו לאלה של רבים מאמני הבוהמה בשנות ה-20.
אמדיאו מודיליאני היה מגינו הנאמן ויד ימינו, ועם חוג חבריו נמנו גם פבלו פיקאסו, חנה אורלוף וז'אק שפירו. על יצירתו כתבו אז מבקרי האמנות הבולטים של התקופה.סוטין הצעיר שלמד אמנות בליטא ועזב בית של 11 אחים ברוסיה, הגיע בודד ועני אל המעגל החברתי בפריז, לא פגש את משפחתו מאז ולא הקים לעצמו קן חדש.התערוכה הזאת, כך לפי שפירא, היא חזרה הביתה באופן מטאפורי עבור סוטין
כשהוא מוצג עם המעגל היהודי של אסכולת פריז בין חבריו ובין יצירותיו של חיים אתר,
אשר ראה בו כאמן היהודי החשוב והמשפיע ביותר בזמנו ואשר ביוזמתו נאספו היצירות של אסכולת פריז לאוסף המשכן. זו סגירת מעגל.
אמנים שפעלו בשנות ה30 וה40, נמלטו מפוגרומים במזרח אירופה ומצאו בפריז פתיחות וחופש אמנותי וחברה יהודית להזדהות ולפעול בה.סוטין נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת פריז. הוא התבסס בבירה הצרפתית וחייו דמו לאלה של רבים מאמני הבוהמה בשנות ה-20.
אמדיאו מודיליאני היה מגינו הנאמן ויד ימינו, ועם חוג חבריו נמנו גם פבלו פיקאסו, חנה אורלוף וז'אק שפירו. על יצירתו כתבו אז מבקרי האמנות הבולטים של התקופה.סוטין הצעיר שלמד אמנות בליטא ועזב בית של 11 אחים ברוסיה, הגיע בודד ועני אל המעגל החברתי בפריז, לא פגש את משפחתו מאז ולא הקים לעצמו קן חדש.התערוכה הזאת, כך לפי שפירא, היא חזרה הביתה באופן מטאפורי עבור סוטין
כשהוא מוצג עם המעגל היהודי של אסכולת פריז בין חבריו ובין יצירותיו של חיים אתר,
אשר ראה בו כאמן היהודי החשוב והמשפיע ביותר בזמנו ואשר ביוזמתו נאספו היצירות של אסכולת פריז לאוסף המשכן. זו סגירת מעגל.
צילום קרן פרגו
סוטין היה אמן של אמנים,
פיקאסו העריץ אותו, מארק רותקו שכמוהו נולד בליטא- הושפע ממנו וגם אמנים בינלאומיים שאינם בני דורו- כגון דמיאן הירסט.בתערוכה מוצגים שלוש דורות באמנות הישראלית שיש קשר ישיר בין סוטין ליצירתם: משה קסטל, מנחם שמי, לאה ניקל וגם אמנים צעירים כגון יהונתן הירשפלד
שגם אם לא פגשו והכירו אותו הוא עבורם מופת של ציור וזו המשמעות של מסורת, תרבות ואמנות בציור.
סיפור חייו האופייני לאמן יהודי באותן שנים תלוי על קיר התערוכה ומגולל את מסלול חייו
וכל העבודות של בני דורו המוצגות לצד עבודותיו שייכות לאוסף המוזיאון.
במשכן עשו צעד נוסף לצירוף אמנות ישראלית, שלוש דורות בתפיסה אוצרותית ובשת"פ מעניין של יניב שפירא , סוריה סדקובה וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה
שלוקחת בחשבון את ההשפעה האומנותית של "אמן של אמנים", כפי שסוטין הושפע מרמברנט כך היו רבים שהושפעו מנושאי הציור שלו והם מוצגים בתערוכה-
כגון: לאה ניקל "תרנגולת שחוטה", אורי רייזמן "תרנגולת שחוטה" שי אזולאי "על האש" שנדמה כאילו נעשה במיוחד ובהזמנה עבור התערוכה.
מכולם ניכרת השפעה מהצבעוניות ומושא הציור ועד היכולת לבטא את המהות הפנימית ונימי הנפש.
פיקאסו העריץ אותו, מארק רותקו שכמוהו נולד בליטא- הושפע ממנו וגם אמנים בינלאומיים שאינם בני דורו- כגון דמיאן הירסט.בתערוכה מוצגים שלוש דורות באמנות הישראלית שיש קשר ישיר בין סוטין ליצירתם: משה קסטל, מנחם שמי, לאה ניקל וגם אמנים צעירים כגון יהונתן הירשפלד
שגם אם לא פגשו והכירו אותו הוא עבורם מופת של ציור וזו המשמעות של מסורת, תרבות ואמנות בציור.
סיפור חייו האופייני לאמן יהודי באותן שנים תלוי על קיר התערוכה ומגולל את מסלול חייו
וכל העבודות של בני דורו המוצגות לצד עבודותיו שייכות לאוסף המוזיאון.
במשכן עשו צעד נוסף לצירוף אמנות ישראלית, שלוש דורות בתפיסה אוצרותית ובשת"פ מעניין של יניב שפירא , סוריה סדקובה וד"ר בת-שבע גולדמן-אידה
שלוקחת בחשבון את ההשפעה האומנותית של "אמן של אמנים", כפי שסוטין הושפע מרמברנט כך היו רבים שהושפעו מנושאי הציור שלו והם מוצגים בתערוכה-
כגון: לאה ניקל "תרנגולת שחוטה", אורי רייזמן "תרנגולת שחוטה" שי אזולאי "על האש" שנדמה כאילו נעשה במיוחד ובהזמנה עבור התערוכה.
מכולם ניכרת השפעה מהצבעוניות ומושא הציור ועד היכולת לבטא את המהות הפנימית ונימי הנפש.
צילום קרן פרגו
בכל עבודותיו, בין אם טבע דומם או פורטרט יש איכות סוטינית של נפש עירומה, נוכחות למקום הפגיע, לחוויה הקיומית שחווה בתקופה שבה הוא חי.
בכל ציור ניכרת הסערה והצעקה שלו בהשאלה לצעקה של מונק. עבור סוטין כל נושא הוא פורטרט. עץ נסער ברוח או שביל.
הטכניקה האופיינית לו היא הנחת הצבעים ככתם ללא עירבוב גוונים, כך נהג לטבול כל מברשת בצבע אחר ולהניח צבע ליד כתם כעבודה מופשטת, כמו נותן לצבע להביע עצמו.
ומה בנוגע לקצת יידישקייט?
נוכחת בכל עבודה שלו מבלי להשתמש במוטיבים המסורתיים דוגמת שאגאל או מאוריציו גוטליב,
אעפ"י שציוריו אינם מתארים את העיירה – השטייטעל, מורגש בהם שהעיירה עדיין בתוכו,
הוא ביטא את החרדה והכאב היהודי מבלי לגעת מבחינת הדימוי בנושא היהודי,
אין אצלו דימוי רבני אך בכל עבודה משתחררת הצעקה וזכרונותיו מעבודת השוחט כסוג של צעקה אנושית הומניסטית ויהודית.
צילום: קרן פרגו
האוצרות היא אמירה אומנותית, שת"פ מעניין וחברי נעשה כאן בין שלושת האוצרים:
שפירא מנהל המשכן וסוריה סדקובה, מומחית לסוטין, האוצרת הראשית של מוזיאון פושקין- הגדול ביותר ברוסיה אשר הציג תערוכת יחיד לחיים סוטין,
סוריה הגיעה במיוחד לעין חרוד ונשבתה בסיפור של המשכן שקם מתוך חזון וצמח בקיבוץ.
ד"ר בת-שבע גולדמן-אידה מומחית לאסכולת פריז היהודית, יש לה שפע אנקדוטות ומידע אודות האמן שלא נכתבה עליו ביוגרפיה.כחלק מתהליך האוצרות הם ראיינו אמנים ישראלים והופתעו מהציטוטים שנאספו, מרמת ההתרגשות וההשפעה שהיתה לסוטין עליהם,
ובחרו עבודות בקפדנות ובפרשנות אוצרותית.התקבלה תערוכה בתוך תערוכה במתחם האמנים הישראלים עם חשיבות לעולם האמנות ולא רק כערך לאמנות הישראלית
מכיוון שסוטין מוצג כאמן משמעותי ומשפיע בכל המוזיאונים הנחשבים בעולם,
מבקרי אמנות ואספנים רחשו הערכה רבה ליצירתו עוד בחייו ואף הכירו בו כאחד מעמודי התווך של "אסכולת פריז",
והוא לא נשכח גם לאחר מותו המוקדם והמיוסר כאשר מדי שנה הוצגה לפחות תערוכת יחיד אחת, במדינה זו או אחרת.
גם בחלוף השנים חוקרי אמנות מגלים בו יותר ויותר עניין בעוד שבארץ זכה סוטין לתערוכת יחיד אחת בלבד בשנת 50.
זו גם אמירה חדשה על האמן.
שפירא מנהל המשכן וסוריה סדקובה, מומחית לסוטין, האוצרת הראשית של מוזיאון פושקין- הגדול ביותר ברוסיה אשר הציג תערוכת יחיד לחיים סוטין,
סוריה הגיעה במיוחד לעין חרוד ונשבתה בסיפור של המשכן שקם מתוך חזון וצמח בקיבוץ.
ד"ר בת-שבע גולדמן-אידה מומחית לאסכולת פריז היהודית, יש לה שפע אנקדוטות ומידע אודות האמן שלא נכתבה עליו ביוגרפיה.כחלק מתהליך האוצרות הם ראיינו אמנים ישראלים והופתעו מהציטוטים שנאספו, מרמת ההתרגשות וההשפעה שהיתה לסוטין עליהם,
ובחרו עבודות בקפדנות ובפרשנות אוצרותית.התקבלה תערוכה בתוך תערוכה במתחם האמנים הישראלים עם חשיבות לעולם האמנות ולא רק כערך לאמנות הישראלית
מכיוון שסוטין מוצג כאמן משמעותי ומשפיע בכל המוזיאונים הנחשבים בעולם,
מבקרי אמנות ואספנים רחשו הערכה רבה ליצירתו עוד בחייו ואף הכירו בו כאחד מעמודי התווך של "אסכולת פריז",
והוא לא נשכח גם לאחר מותו המוקדם והמיוסר כאשר מדי שנה הוצגה לפחות תערוכת יחיד אחת, במדינה זו או אחרת.
גם בחלוף השנים חוקרי אמנות מגלים בו יותר ויותר עניין בעוד שבארץ זכה סוטין לתערוכת יחיד אחת בלבד בשנת 50.
זו גם אמירה חדשה על האמן.
צילום: קרן פרגו
ממליצה בחום לבקר בתערוכה המשמעותית הזאת,
בכל מקרה ההנאה תמיד מובטחת במבנה הארכיטקטוני שיצר האדריכל שמואל ביקלס
ושיש בו את חצר בית הקפה הכי קסומה בארץ. בעצם- בעולם כולו.
והפרטים:
החל מה -9.11.2019 ועד 21.3.2020
בכל מקרה ההנאה תמיד מובטחת במבנה הארכיטקטוני שיצר האדריכל שמואל ביקלס
ושיש בו את חצר בית הקפה הכי קסומה בארץ. בעצם- בעולם כולו.
והפרטים:
החל מה -9.11.2019 ועד 21.3.2020
שעות הפתיחה:
ראשון-חמישי 09:00-16:30
שישי וערבי חג 09:00-13:30
שבתות וחגים 10:00-16:30
ראשון-חמישי 09:00-16:30
שישי וערבי חג 09:00-13:30
שבתות וחגים 10:00-16:30
* כדאי גם לקרא על חברותו המיוחדת עם מודיליאני במאמר: הבוהמיינים האחרונים של מונפרנאס מאת ד"ר אורנה ליברמן מתוך הבלוג פרנקופילים אנונימיים
 | תשובההעברה |