שנה חדשה בלוס אנגלס, חזרתי מארוחת חג עם ערימת ישראלים שאת חלקם אני מכירה מעל 20 שנה. הילדים שלנו חברים מאז שהיו קטנים , מין חיבור מוכר , כמעט ישראלי ,טוב! לא כמעט, ממש ישראלי.
היה ממש כייף. אפשר לומר שזה ערב ראש השנה הראשון בארה"ב שלא התגעגתי לישראל. האם זאת השלמה בעובדות חיי? אולי?
לאלו שמכירות אותי ,עזבתי למנוחה ,להרגיע איזו ג'אננה שתפסתי מסרט שהרצתי לעצמי. הפופ קורן על חשבוני. מחייכת~
אז שלושה חודשים עברו מאז הפוסט האחרון . אנסה לעדכן בהמשך.
להערב אני שולחת תמונות של ערב חג .
שנה טובה, רגועה, בריאה מלאה באהבה וללא סרטים בהקרנה אישית.
חברתי מיקי זה 29 שנה~
שנה טובה~
חג שמח~
החג שנפתח עם הילדה המהממת הזאת בת של חברה~
כשאמרתי ערימות התכוונתי לערימות~
חברתי שולי המארחת~
חברתי מיקי זה 29 שנה.
הבנים שלי מימין לתמונה ירדן לשמאל התמונה שני מטר של נצר הנשיא טומס ג'פרסון בני הבכור אריאל ובאמצע גל וגילי הישראלים העסלים (תימן פולניה ורומניה). סיפור ארוך אבל בני מאומצים ואריאל הוא דור תשיעי לנשיא טומס ג'פרסון. באמשלי!
