בחיים צריך לגוון. יותר נכון – חובה לגוון. חסרים אפורים הם חסרי משמעות. אמנם ניתן לטעון כי כל סוג של חיים אין בהם ולו משמעות קטנטנה, אך זו לא תהיה האמת. האמת היא שכן יש משמעות. המשמעות היא זו שאנו נותנים לחיים. לכן כל חיפוש אחר המשמעות הוא מיותר. היא כבר קיימת ומוגדרת, עכשיו רק צריך לדעת איך לטפח את המשמעות של חיינו, כדי שנוכל לחיות טוב יותר.
וכיצד אפשר להתקדם בשביל התודעה לעבר האושר החמקמק? איך ניתן להסיר את משקולות המציאות מעל ליבנו ורוחנו, מבלי להתנתק כליל מהמציאות? התשובה לשתי השאלות האלה היא אחת. עלינו להציב סדר עדיפויות נכון, כזה שלא יפגע ברצונותינו האישיים, לבין המחויבויות שלנו לסביבתנו. כך שבין אם מדובר בבחירת אחד מהמלונות בארץ או טיסות לתאילנד, רצוי וראוי לערוך תעדוף נכון ביחס למציאות, כך שגם אפשר יהיה לעשות את מה שרוצים וגם ליהנות על הדרך – כך המשמעות של החיים עולה עשרות מונים בעינינו.
קשיים בשגרה
כל חיי הבוגרים התמכרתי לנוחות שבשגרה. כשאהבתי את אחד מהמלונות בארץ נשארתי איתו, או כשאהבתי תוכנית הערצתי אותה ואת משתתפיה. גם לעבודתי התרגלתי, ועל אף שהיא מונוטונית למכביר, השילומים שאני מקבל עבורה גבוהים ומספקים, כך שאין ולא היו תלונות מיוחדות. גם לחיים עם האישה והילדים התרגלתי והחיים, כמקשה אחת, הפכו לשגרה שרק הלכה והתקבעה. עם זאת, לאורך השנים שחלפו, התחלתי לחוש דבר גרוע בהרבה – ניוון.
אותו הניוון הוביל אותי להתחככויות מיותרות עם הסובבים אותי. דבר שהקרין הן על עבודתי והן על משפחתי, שם ניכרה מרבית הבעיה. היחסים עם האישה התדרדרו, עד שבקושי הפכו להנדת ראש הדדית בפגישה (בלי לדבר בכלל על חיי מין – דבר שגרם לצמד המילים "חילופי זוגות" להישמע מעודד במיוחד), כמו גם היחסים עם ילדיי שהמרו את פי, ולא התייחסו אליי כלל כאל דמות של סמכות. הייתה אווירת נכאים בבית. תמיד אותה שגרה תמיד אותו ניוון – ומה שלא משנים, גורלו להתקבע ולהתחסן, עד שהוא הופך כמעט בלתי ניתן לשינוי.
בסוף, החלטנו יחדיו, שלמען המשכה של המשפחה כמשפחה, עלינו לטפל בעצמנו.
שינוי הרוחות
הטיפול עשה לי רק טוב. לכולנו. לאחר שנים של התנכרות, לפתע הקשבנו לקשיים, בלי יכולת להתפרץ לדברים של אחרים. לאט ובזהירות בתהליך שנמשך כמה חודשים למדנו לכבד את הרצונות של כולם, כך שאיש לא נפגע.
בטיפול המשפחתי למדתי על חשיבות הגיוון. למדתנו להתפשר ולמדנו להקשיב. לא רק לחכות לתורנו לדבר. ככה, כשאנחנו רוצים לבחור מלון, קודם כל אני מאזין ואז מסיק מסקנות. ככה, לאחר תשובה מנומקת ואם מעט רצון טוב, הצלחנו לגוון את חיינו וחזרנו לתפקד שמשפחה נורמאלית, ולא כזו שמנסה רק לברוח מפיתרון הבעיות, אלא לפתרן.
