נושא משמורת הילדים, מהווה נגזרת להליך הגירושין בין בני זוג. היות והעיסוק במשמורת ילדים, מתמקד בעיקר בטובת הילד, אזי הנושא הופך מורכב יותר, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה הרגשית. מכאן שניהול ההליך צריך להיעשות בערכאות משפטיות, בליווי של אנשי מקצועי מומחים ומקצועיים, אשר יפעלו לצמצום הפגיעה בילד.
כיום, בטרם מגישים בני זוג תביעת גירושין, עליהם תחילה להגיש בקשה לגישור, וזאת על פי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014 (להלן: "חוק ההתדיינות"). למעשה, הליך זה מאריך מעט את הליך הגירושין ואת ההתדיינות בנושא משמורת הילדים.
מכאן, הרי שבמאמר המובא לפניכם/ן נעסוק בנושא המורכב והקשה – משמורת והסדרי ראייה. נעמוד על סוגי המשמורת הקיימים, משמעותם וכן חשיבות עיקרון טובת הילד. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יובהר כבר עתה, כי מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
העיקרון הבסיסי בתחום המשמורת – טובת הילד מעל הכלל:
בבואה של מי מהערכאות השיפוטיות, לבדוק את חזקת הילד, היא תפעל לפי עיקרון העל – טובת הילד, אשר גובר, כמובן, על טובת ההורה או רצונו. בהתחשב בגילו של הילד, תבוצע התחשבות והתייחסות גם לרצונו של הילד, בהתאם לגילו, בגרותו הנפשית והבנתו את המצב. כלומר, בענייני משמורת ילדים, ובכלל זה, בתחום דיני המשפחה, טובת הילד תמיד מהווה עיקרון על ובסיסי, במסגרת כל הכרעה שיפוטית.
משמורת משותפת:
הסדר המשמורת המשותפת מהווה אופציה, מתוך שתי אופציות, לבני הזוג אשר הגיעו להחלטה להתגרש. היות ופירוק התא המשפחתי והבית המשותף גורם למצב שבו ההורים גרים בנפרד, השניים יכולים להגיע להחלטה מוסכמת, בצורה נעימה, על משמורת משותפת של הילדים. חשוב להבין, כי בעת הגירושין, מלבד פירוק הזוגיות בין בני הזוג, מתפרק התא המשפחתי כולו, דבר אשר גורם להשלכות רבות על כלל המשפחה, ולעיתים אף על המשפחה המורחבת. מכאן מתעורר הצורך לדון באחריות ובמשמורת על הילדים המשותפים.
המשמורת המשותפת בעצם מכתיבה להורים לחלק את הזמן שווה בשווה. רוצה לומר, הילד ישהה זמן דומה הן אצל אביו והן אצל אמו. מכאן, שבמשמורת משותפת, לילד יהיו שני בתים. האחריות של ההורים הינה שווה לחלוטין: דאגה, אהבה, תמיכה וחינוך, יקבל הילד משני הוריו, יחד.
במקרים שבהם הילדים קטנים, המשמורת המשותפת נתפסת כחשובה ומועילה, היות והילד אינו חווה 'קרע' משמעותי במשפחה, ומרגיש מעורבות של שני הוריו יחד. מנגד, הסדר המשמורת המשותפת נתפס בעייני רבים כאסון וכדבר המיועד לכישלון, וזאת בשל מתן קרקע לא יציבה לילד, שבה הילד עובר מבית לבית במהלך חייו.
האופציה השנייה במסגרת משמורת ילדים, היא הסדר ראיה. כלומר, במקרה כזה אין חלוקת זמן שווה בין ההורים, אלא ישנו הורה אחד שאמון על הטיפול השוטף בילדיו, כאשר ההורה השני זכאי לבלות עם ילדיו בזמנים קבועים ו/או משתנים.
לסיכום:
ענייני משמורת ילדים, הם עניינים לא פשוטים, שמצריכים רגישות ומקצועיות רבה. לכן, אם אתם/ן נזקקים/ות לכך, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה, בעל ניסיון וידע בתחום.