גשם בחלוני…
יום אפור, הכחול של הים נעלם ואני הולכת להכניס למזג האוויר קצת צבע אדום של "מרק עגבניות" חם.
פעם בעידן של אין מכונת כביסה היה "יום כביסה" כן כן
"יום כביסה" "הכובסת" הייתה מגיעה לבית סבתי.
סבא היה מדליק את הפרימוס מוקדם מוקדם עוד לפני שהתרנגולות התעוררו,
וסבתא הייתה מעמידה על הפרימוס,דוד מלא בכביסה שתרתח עד שהכובסת תגיע.
כביסה לבנה עם "פתיתי סבון כביסה" שסבתא גירדה במגרדת יום קודם ואנחנו עזרנו לה….
יותר נכון קיטרנו לה, שלא מצליח לנו לגרד את הסבון כביסה הגדול והמרובע.
הכובסת הייתה מגיעה עם השרפרף שלה מהבית, כזה שרפרף מעץ
שהיה מתאים בדיוק לגודל האחוריים שלה.
מורידה את שמלה העליונה ומתחת הייתה לה עוד שמלה
יענו אלה היו בגדי העבודה.
מתיישבת על השרפרף הנמוך מפשילה שרוולים,
ולפניה הייתה כבר מוכנה גיגית כביסה מפח.
היא מכבסת וסבתא תולה היא מכבסת וסבתא תולה,
על חבל ארוך ארוך שהיה על הגג…
פעם לפי הכביסה הלבנה ידעו איזה בית נקי, והיה גם סדר
בתליית הכביסה.
בשורה ראשונה היו אז תולים את הסדינים הלבנים ומאחור
את כל הגופיות והתחתונים והגטקס הלבנים בוהקים של סבא שלי.
לבנים יפים שטופים בכחול של כביסה…
חחח… פעם לא היה מרכך אבל כחול לכביסה היה…
מזה כחול לכביסה בטח אתן שואלות?
כחול לכביסה הייתה אבקה כחולה שהייתה קשורה
בתוך בד קטן, סבתא הייתה ממלאה את האמבטיה במים
שמה כחול לכביסה, ובקסם המים היו הופכים למים כחולים
וכך היו שוטפים את הכביסה הלבנה שהייתה בוהקת למרחוק.
אבל הפואנטה "ביום כביסה" התחיל בבוקר ונגמר בערב
וביום הזה סבתא הייתה מכינה "מרק עגבניות עם אורז"
כדי שכולם יהיו שבעים.
אצלי כל יום יש "יום כביסה"
יום לבנה – ויום כהה… שאני אשפשף?
אני לוחצת על הכפתורים ו"הכובסת" שלי כבר עושה
את העבודה נפלא… היא מכבסת ואני תולה…
ואם לא בא לי לתלות אז ישר למייבש.
השבוע הגשום הביא עימו זיכרונות ילדות של "יום כביסה"
ומרק עגבניות עם אורז…טעים אש
ושלא לציטוט אני אוהבת אותו עם סוכר…
תנסו ותגידו סבתא אמרה…
אז לא צריך יום כביסה כדי להכין "מרק עגבניות"
הירקות קצוצים בסיר…
הירקות עם האורז…
המרק מתבשל…
המרק מוכן…
ושלא תגידו שלא הזמנתי אתכם לטעום צלחת מרק עגבניות…
ועוד צלחת לא לדחוף יש מספיק לכולם….
