מפחד מגניבת זרע? שים קונדום

גבר תבע אישה על גניבת זרע ובית המשפט פסק לטובתו – למה שגברים לא יקחו אחריות על ההתנהגות המינית שלהם במקום לפגוע כך בילדים שכבר הגיעו לעולם?

בחורה עם מחשב נייד

לא יודעת איך יצא שהפכתי לכתבתנו לענייני מטומטמים, אבל הנה התווסף עוד אחד לרשימה, בהבדל אחד – הפעם אני לא לגמרי בטוחה שמדובר בטמטום ולא ברשעות והפעם מתווספת לטמטום גם החלטה מקוממת של בית המשפט.

מעשה שהיה כך היה (על פי הידיעה ב"הארץ" והפוסט של עירית לינור): גבר ואישה נפגשים, גבר ואישה מנהלים רומן. האישה מספרת לגבר על טיפולי הפוריות הכושלים שהיא עברה והשניים מקיימים יחסי מין ללא אמצעי מניעה. אחרי שנתיים הם נפרדים והוא מתחתן עם אישה אחרת. קצת לפני הנישואים האישה מספרת לגבר כי היא בהריון ממנו. הוא בוחר להתכחש לילד. האישה מגישה תביעה להכרה באבהותו ולתשלום מזונות, ואף מספרת לבני משפחתו של הגבר על הילד. הגבר, מצדו, מגיש תביעה על גניבת זרע, ובניגוד לתביעות דומות שהוגשו בעבר, הוא גם זוכה והאישה נדרשת לשלם לו 110 אלף שקל עבור גניבת זרע ופגיעה בפרטיותו. הפסיקה היתה בשבוע שעבר. הילד בן 7.

עד כאן העובדות, ועכשיו בואו נדבר על מה באמת קרה כאן.

אתם יודעים איך באים ילדים לעולם, נכון? כי עושה רושם שאותו גבר לא ידע. ובכלל, נדמה שקו ההגנה של "אבל היא אמרה לי שהיא…" (בת 18, עקרה – כל אחד על פי הצורך שלו) הפך להיות מאוד פופולרי אצל גברים.

טיפולי פוריות לא מוצלחים לא בהכרח מעידים על עקרות, ולמעשה – עוד בתקופת שרה אמנו, כל עוד לאישה יש רחם, עקרות היא אף פעם לא עניין של מאה אחוז. האישה, כמו שאנחנו יודעים מהעובדה שהיא עברה טיפולי פוריות, רצתה ילדים. גם הגבר היה אמור לדעת את זה, ואם הוא כל כך לא רצה להפוך לאב, כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להשתמש בקונדום. כן, זה עד כדי כך פשוט.

ולא שאין לי ביקורת על האישה ועל שכמותה, שכל כך רוצות ילד עד שהן מוכנות קודם כל לעשות אותו, לא משנה איך, ואז לראות איך מתמודדים עם התוצאות. ולהביא לעולם ילד שאבא שלו מלכתחילה לא רוצה אותו זה מצב מאוד מאוד בעייתי. ועם זאת, העובדה הבלתי ניתנת להכחשה היא שלילד הזה יש אבא. ואם יש לו אבא – הוא צריך לשלם לו מזונות על פי החוק.

העוול הגדול של בית המשפט הוא בכך שהוא הפך את הסיפור ל"אמא נגד אבא", בעוד שמזונות והכרה באבהות היא עניין שבין האב לילד. ושוב, אתם לא רוצים שיהיו לכם ילדים? – שימו קונדום.

ולבסוף, איזושהי השערה שלי שאין לה הוכחות, אבל היא מתגברת לנוכח העובדה שבעבר תביעות נגד גניבת זרע נדחו על הסף. הייתי מנסה לעקוב אחרי הכסף, או ההשפעה. ההערכה שלי היא כי אותו אב הוא בעל קשרים רבים, ממון והשפעה, וכי זאת הסיבה לפסיקה השערורייתית, והייתי שמחה אם מישהו יחשוף אותו.