מעבדות לחירות –
עוד רגע חג הפסח פה
ואין ספק שלשאלה –
"מה נשתנה הלילה הזה"
השנה התשובה היא
שהפעם הכל כרגע השתנה
והחג ממש לא כמו בשגרה
הרבה אנשים אומרים שהם
בכלל לא מרגישים שזה חג
אבל בעיני המועד הזה
הוא בכל זאת נקודה בזמן
שמזמינה אותנו לשאול
את עצמנו –
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
ומה העבדות שלנו בחיינו ומהי עבורנו חירות?
כיצד נוכל להיות יותר חופשיים
פשוט להיות מי שאנחנו?
בלי תחפושות ומסיכות (כבפורים)
בלי לשחק אותה ובלי להיות מספר 1
ובלי לרצות אחרים או להיות נמנעים
ובלי להיות עבדים (כבפסח)
של הטכנולוגיה, המירוץ, הצילומים,
הכסף, הניסיון להוכיח, הפחדים…
אז מה מעורר בכם פסח שקרב ובא?
מוזמנים לשתף במחשבה תחושה
שעולה לכם עם החג שעוד רגע בא..
בעיני מה שנשתנה בפסח הזה מכל השנים זה שממש בלי להותיר לנו ברירה החזירו את כלנו הביתה, לבית הפיסי, לבית של המשפחה ולבית שבתוכנו.
היציאה מעבדות לחירות עבורי היא בעיקר החזרה הביתה גם לעצמי להקשבה פנימה לא לברוח מהרגשות ולהיות נוכחת ולדייק את חיי וגם החזרה הביתה לזוגיות ולמשפחתיות (גם אם מיציתי את ה24/7 עם 3 בנות) וההבנה שהבית בתוכי, בזוגיות ובמשפחה שיצרתי הם הבסיס מבחינתי לכל השאר ובסדר הערכים זה מה שחשוב עבורי לפחות קודם כל והחיבור הזה לקרקע הוא שמאפשר לי לצמוח גבוה גבוה וגם לגעת בעננים בעוד הקשרים ♥️
חג שמח גם בימי הקורונה ומלא משמעות
אוהבת,
ענת קיסל – נושקת ל40
