
כל מי שמכיר אותי מספיק טוב יודע שאספתי אינפורמציה בנושא הילדים עוד שהייתי בהריון, כדי שלא אפספס משהו חשוב שיכול לתרום לי לגדל את הילדה שלי בצורה הטובה ביותר.
בדקתי, קראתי, התעניינתי בהכל מא-ת, יחד עם זאת עדיין כשהיא הגיעה לא האמנתי כמה זה מאתגר.
זה ממש בא לי בהפתעה ולא באמת ידעתי מה הולך לקרות, אך דבר אחד חשוב ידעתי, אני רוצה לגדל ילדה עם בטחון עצמי וקרקע יציבה, כדי שיהיו לה כלים להתמודד עם העולם בחוץ בכל מיני מובנים.
וכך באמת זה קורה, מאז שהייתה קטנה ידעה בדיוק מה היא רוצה, רצתה להיות עצמאית מרגע שהרגישה שיכולה לבד, ומבקשת לנסות הכל לבד, גם אם נכשלת אלף פעם.
אף על פי שאני לא יועצת ילדים ואין לי שום תואר או תעודה בחינוך, בגלל שהתעניינתי ובדקתי בכל מקום איזה אמא אני רוצה להיות ומה אני רוצה להעביר לילדים שלי, מצאתי מספר כללים שעוזרים לתת להם בטחון, לשלב את הכלים האלה עם זמן איכות
ולעזור להם להתפתח.
ואני אשמח מאוד לשתף אותכם בזה:
1. לשתף אותם כמעט בכל מטלות הבית- כן , כמה שזה נשמע לא הגיוני.
ילדים מטבעם אוהבים לעזור, להרגיש שהם רצויים, שהם נחוצים, זה נותן להם המון סיפוק שהם עוזרים במטלות של הבית.
ואני מדברת על דברים קטנים שבאמת יכולים לעזור לדוגמא: לשים את הבגדים המלוכלכים בסלי כביסה, לערוך את השולחן, אפילו בזמן שאני מנקה את החלונות לתת להם סתם מטלית עם שפריצר שבתוכם מים
כדי שיוכלו לעשות אותה פעולה, להשקות את העציצים ואפילו לשטוף כלים מפלסטיק ולנגב אותם לאחר מכן.
2. לשתף אותם בהכנת הארוחות ערב או בוקר- יש בזה מספר פלוסים , זה נותן לנו יד ועוזר גם לנו, זמן איכות משפחתי מושלם וטוב לשני הצדדים, לא צריך לחשוב יותר מידי במה לעסוק, וזה גם עוזר לעודד את הילדים בסוף לאכול את מה שהכינו.
3. לתת להם להחליט בכל מיני מצבים אפשריים- בחירת לבוש, ספר קריאה, משחק. מצאתי שיותר קל לנו ולהם במצב שיש להם בחירה, כדי שלא תהיה להם אפשרות להגיד את התשובה ״ לא רוצה״.
4. במצב שהילד/ה לא משתפים פעולה כמו בצחצוח שיניים, או בהתארגנות לגן וכו׳- אני מאוד ממליצה לשלב את הבובה שלהם בסיטואציה על מנת שיראו שעוד משהו קרוב אליהם מלבד עושה את אותה פעולה.
וזה עזר לי בהמון מצבים כמו לדוגמא: במידה והילד/ה לא רוצים ללכת למקלחת, אז אתם משתפים אותם שהבובה שלהם או הדובי שלהם כן הולך למקלחת יחד איתכם ולהציע להם לבוא יחד איתכם.
או בארוחת ערב שכולם יושבים ורק הילד/ה לא רוצים לשבת איתכם אז גם במצב הזה לשתף אותם שהדובי יושב איתם ביחד לאכול ושרק הוא לא אוכל איתכם.
תחשבו שזה כמו בגן ילדים, ברגע שילד אחד עושה, כולם עושים אחריו, כך גם בבית.
5. ספרים- אני מאוד ממליצה באופן כללי לקרוא ספרים כמה שיותר מוקדם, זה מאוד מפתח מכל מיני בחינות, אני התחלתי בגיל חצי שנה, והיום אין מצב שעובר יום בלי ספר כלשהו.
ספרים יכולים המון פעמים לעזור לנו עם ילדים בכל מיני תחומים, תחום השינה, האכילה, הגמילה.
תקראו להם, תשאלו אותה באמצע הספר מה הולך להיות (אם זה ספר כמובן שקוראים אותו כול יום ), תראו מה דעתם בנושא באמצע הסיפור, תבנו שיחה סביב הסיפור זה מרתק.
אשמח לשמוע תגובות.
תודה
אליס













