מסע נטול גלוטן ללא בוטנים…
היום בבוקר הרופא התקשר ועדכן שהתוצאה חיובית, הבכור עם צליאק. הביופסיה מלמדת שהוא אלרגי לגלוטן.
המסע התזונתי שלנו התחיל כבר לפני שבע שנים שעברנו לגור יחד, והוא מקבל תפניות מגוונות לאורך השנים.
כשהפכנו לזוג אכלתי בעיקר במבה והרבה ג`אנק פוד. זה לא תרם לי הרבה במהלך ההריון, גיליתי שבורקסים אולי מעניקים לי תחושת שובע רגעית אבל מנפחים אותי למימדים אדירים. התחושות הללו התחדדו כשמרקו התחיל לאכול מוצקים מעבר להנקה ורצינו להעניק לו בריאות.
יצאנו למסע של תזונה מודעת, עברנו בעיקר לקטניות, פירות וירקות,שייקים ועוד שלל מוצרי סופר פוד עשירים בויטמנים.
הבמבה סולקה לאלתר כשגילינו שהאמצעית אלרגית לבוטנים.
זו היתה תקופה קשה, כי אלרגיה לבוטנים היא אלרגיה מסכנת חיים.צריך להסתובב באופן קבוע עם מזרק ופניסטיל. ולימדנו את הקטנה שהיום בת ארבע, שאסור לה לאכול בגני שעשועים שום דבר בלי לשאול אותנו ובכל אירוע חברתי אנחנו חוקרים את הצוות או את החברים לגבי רכיבי המזון.
ובעיקר יש את תחושת הפחד הקבועה שחס וחלילה היא תיחשף לבוטנים כשלא נהייה בסביבה.
במקביל לאלרגיה למדנו רבות על תזונה מודעת, מהבית הוצאנו את הבשר והחלב ושלבנו תחליפים בריאותיים בתפריט היומי.דייסות קווקר, קוסקוס, קמח כוסמין ועוד מיני מטעמים שונים.
ואז התגלה צליאק לאחיין של שגיא וזה עורר נורת אזהרה.בעיקר כשמרקו התקשה להחלים משפעת רגילה, הוא נראה פיזית מעט חלש ולעיתים חסר ריכוז והקשבה, תסמינים שלא נראו לרופא המשפחה רציניים אבל שגיא התעקש על בדיקה.התוצאות לא היו חד משמעיות עד היום בבוקר.
עכשיו כבר ברור שלתחושות בטן של הורים כדאי להקשיב.לדרוש ולחקור בעצמנו כשמשהו מרגיש שונה אצל הילד.יש מחלות שקטות.במקרים רבים צליאק לא מוביל לתסמינים קשים, זה פשוט מחלחל לגוף באיטיות.משפיע על ההתנהגות ועל ההתפתחות וצריך להביט על הילד לעומק ולבחון מה אפשר לעשות.
תזונה מודעת היא לא פריביליגיה אלא חובה. השינויים ההדרגתיים שעשינו הובילו לכך שהגלוטן הוא לא בעיה גדולה.נוותר על הקווקר והכוסמין, נמצא תחליף לקוסקוס, הכל אפשרי.
נצא עכשיו למסע בעולם נטול גלוטן, נלמד לעומק מה מותר ואסור.
מצאנו תחליפים בבית לחלב ולבשר ואפילו לבמבה המיתולוגית.
וכך בתוך מסע נטול גלוטן ובוטנים אנחנו נדרשים להתפתח ולקחת אחראיות על המשפחה שלנו.
תאחלו לנו בהצלחה, אבל בעיקר תתבוננו בעצמכם ובילדים. זה חשוב כפליים כי אנחנו בעידן שבו רבים מאיתנו ניזונים מאוכל מעובד ותעשייתי שאליו מוסיפים חומרים ורכיבים שאינם בריאים לנו בכדי שהאוכל יראה יפה יותר. אנחנו בעידן שבו ילדים אוכלים אוכל מהיר או לפחות שתי ארוחות במוסדות החינוך ומבוגרים בעבודה.
האחראיות למה שאנחנו מכניסים לגופנו היא שלנו. כדאי להתעורר לפני שהגוף זועק. תזונה בריאה היא הבסיס למניעת מחלות ודפוסי התנהגות בעייתיים.
בנימה אופטימית זו המסע שלנו שוב מקבל תפנית, אין לנו ברירה אלא לראות בצליאק את הברכה. ברכת הדרך אל העמקת ההקשבה לצרכי הגוף והמשפחה
