זוכרים שאמרתי שאני לא אוהבת חול? (ברור זוכרים…הרי אתם קוראים כל פוסט באדיקות)
איזה לא אוהבת…..לא סובלת ברמות באמת קשות…..לא הולכת לים כי בדרך לשם יש חול והעובדה שאני טובעת בעומק של 30 ס"מ לא תורמת במיוחד (כן חברים, אני זוכרת שאני מתנשאת לגובה 184 ס"מ, ואל תתווכחו איתי, אני יודעת באיזה עומק אני יכולה לטבוע – אגב, אם יש אמיצים בקהל…קבלו אתגר …ללמד אותי לשחות) לא מטיילת בים בערב רומנטי כי בגרגירים האלה נכנסים לכל מני מקומות שחול לא אמור להיות בהם, וכן, אני מתכוונת בין אצבעות הרגליים (טוב, נו, גם שם לא אמור להיות חול).
כנראה לא חפרתי מספיק על זה כי השבוע אורנה החליטה לעשות אימון בים. ביםםםםםם……ברצינות? מה עובר עליך? מה ים עכשיו? פינית את כל החול כדי שאני אבוא? אז….לא. לא היה פינוי חולות, ואפילו לא פינוי מדוזות ….כולם היו שם, כל גרגירי החול ומיליון מדוזות עשו מסיבה עם הגלים. אורנה דאגה במיוחד למסלול מכשולים – רוצו בין המדוזות, עד העונג הבא (כדברי השיר הנפלא של "המכשפות") או הקונוס הבא, מה שבא קודם….אז רצתי, על החול, עם נעליים, בלי נעליים, בין המדוזות, יחד עם קבוצה מדהימה שרק הולכת ומתגבשת לה מאימון לאימון …. אם מישהו היה אומר לי לפני שלושה חודשים שאני ארוץ על החול….לא הייתי מפסיקה לצחוק לפחות חצי שעה….
מילא לרוץ, עוד איכשהו הצלחתי להתמודד עם זה, אבל אז הגיע השיא…פלאנק. פלאנק בחול….יש לכם מושג כמה חול זה? שוין…נעצור פה ונסכם את זה כחוויה…. ו….לא אורנה, אל תתלהבי ותעשי לנו אימונים שבועיים בים.
חם בחוץ, קר במשרד ….מתכון בדוק ומיידי לצננת מזגנים… הכי כיף להיות חולים בקיץ….וכשאני עושה משהו, אני עושה אותו עד הסוף, שיעול איכותי, קצת חום, קול נמוך, מחוספס וסקסי (אולי כדאי לאמץ?), במשרד כבר קיבלתי טיפול VIP מהצוות המדהים שלי – הרבה תה, מים ודאגה … באימון, למרות שכבר הרגשתי קצת יותר טוב…הוחלט לא להגזים ולפרוש לטובת מי ג'ינג'ר, לימון ודבש. לאט, אולי לאט מדי, אני לומדת שצריך להקשיב לגוף שלי. יש רק אחד כזה וצריך לכבד אותו ולהקשיב לו. לתת לו את המזון הנכון ואת המנוחה הנכונה, לטפל בו כראוי כדי שהוא יוכל לתפקד ולהחזיר חזרה.
שבת. 4:30 . אמצע הלילה. לא ישנה….ממתינה לשעון שיעיר אותי. מוכנה ל14 ק"מ? פעם ראשונה….כנראה שלא, משכנעת את עצמי שיהיה בסדר, תמיד אפשר לסיים בהליכה. מגיעה לנקודת מפגש, מתחילים לרוץ, השמש נמתחת ועושה קולות של מתעוררת, לא מבינה מי מפריע לה עם מוזיקה בשעות כאלה. ריצת כביש באשדוד, עוברים ליד הים, עוברים חצי עיר, מחכה להתפרקות….שהפעם לא הגיעה, לא היה קל, אבל בהחלט עשיתי את זה ואפילו יותר (הפעלתי את השעון רק אחרי כ800 מ', וסיימתי עם 14 ק"מ…..כלומר עשיתי כמעט 15 ק"מ הבוקר…..לא לגלות לאורנה …לכו תדעו מה יעבור לה בראש …עוד תקפיץ אותי ל16 ק"מ שבוע הבא….)
#לאן_את_רצה_TantiRoza
