מסיבת החלפות

מעולם לא הייתי במסיבת החלפות

לרעיון נחשפתי לראשונה לפני כמה שנים, ע"י חברותי לעבודה (אז) מיכל וזהר
לאותה מסיבה לא יכולתי להגיע, אבל הבאתי להן שק גדול של אוצרות, ואני מקווה שמישהי נהנית עד היום מאוצרותי היתומים
מאז, עדיין לא יצא לי להשתתף במסיבה כזו

אני אוהבת דברים ישנים
כאלה שכבר חיו איזה פרק בחיים, שכבר יש להם חיים משלהם מאחוריהם, זהות עצמאית, נוכחות
זה לא שאני לא אוהבת חדשים – אני ממש כן, אבל לישנים יש מקום חשוב בחיי ובלבי
לא רק בגדים, גם כלי בית, ספרים, צעצועים ורהיטים

חנויות יד שניה צצות בעיר ומתרבות
בחוויה שלי, נבירה בחנות יד שניה יכולה להיות מאד מספקת ונעימה, אבל מצריכה פנאי והרבה סבלנות ואורך רוח, אפילו יותר מאשר אני זקוקה לו בשביל 'סתם שופינג', שגם לא בא לי לגמרי בקלות
צריך להיערך לזה
חלק מהחנויות גם מתהדרות בתואר האצולה 'וינטאג' ואז המחירים כבר לא ממש נמוכים

אני אפילו אוספת 'מציאות' ברחוב – ברחובות לב תל אביב, מקום מגוריי, יש יופי של מציאות
אנשים מוציאים החוצה מכל טוב, וכבר אספנו מקלדת של מחשב, דינוזאורים צעצוע, ספרים, כלי אוכל שהצטרפו לסט שהיה בבית ו-כן, גם בגדים
השמחה במציאת שמלת כתונת בגזרה מחמיאה ובדפוס נקודות אופנתי, גדולה אף מהשמחה של מציאת אוצר דומה בחנות

את מה שכבר לא משמש אותי ואת בני-ביתי, אני חולקת קודם כל עם הסביבה הקרובה
בגדים של הילד, שעוברים לבן של חברה ומשם לאחיינים שלי הקטנים יותר
חולצות שלי שכשאני ממצה אותן עוברות לאותה חברה
אבל יש לי גם בגדים שמצטברים ואין למי לתת, ודוגמאות מ-ספקים, שפעם חשבתי שישמשו אותי, אבל זה לא קרה

כמתאבן צילמתי אביזרים