מנוול הצ'אט

אם עוד פעם זיבלון, שהטייטל 'נשוי' מופיע בגלוי בכרטיסו, יפנה אלי בפייסבוק 'סתם כדי לדבר',  אני מבטיחה להקים עמותה בנושא, או לפחות לעשות לו שיימינג. זה לא נדיר או מפתיע, אבל חייבים לשים סוף לתופעה הנשואים והמחפשים בצ'אטים. הם הורגים לנו הפנויות את המוטיבציה לחפש, האמונה בזוגיות, ובקיומם של גברים טובים וזה כבר בלתי נסלח

מסתיים לו עוד סוף שבוע של משפחה חמה, חברים טובים, אבל בית ריק. ואני לפעמים רק רוצה כבר לקפוץ לניהול טקס המוצ"ש הכולל חקירת הרשת והפייסבוק לעומק

ולצערי, במקום להתעדכן בדברים חשובים ונעימים כמו למי מחבריי יש יום הולדת, טיולי השבת שלהם או הניוז  – אני שוב נאלצת להדוף מטרידן צ'אט , שללא בושה, ותוך התעלמות מוחלטת מכך שהעובדה שהוא נשוי גלויה בפרטיו ובתמונותיו- מחליט שבא לו על שיחה איתי, כי השבת האחרונה היתה עבורו כנראה די והותר. גם טיול עם האשה והילדים, גם לעשות אהבה בשבת בבוקר. זה קשה מידי, הוא צריך להתאוור המסכן.

תשאלו מדוע אם כך אני לא מסננת מיד, או בכלל נשארת מחוברת לצ'אט?  לעיתים לוקח לי מספר דקות להבחין במדי הנשו, בכל זאת , לעיתים יש איזו תקווה שאולי יצא מזה משהו. שנית, אני אוהבת להיות זמינה לחבריי ולמקורות המידע שקשורים לעבודתי. אוהבת לראות את שורת הפרצופים שלידם העיגול הירוק המהבהב, שמזכיר לי, שגם אם עברה עלי שבת בודדה יחסית, אני לא לבד.

אז אני נגררת לשיחה עם הזיבלון,  ושואלת בתמימות מעושה, מה תפוס שכמוהו רוצה מחיי. הייתם חושבים שאולי זה יגרום לרובם לסגת ולבקש סליחה על ההפרעה, אך לא. הוא ממשיך לשוחח איתי, חוש הצדק שלי נותן אותותיו, אני מתרעמת, מסבירה לו כמה המעשה שלו פוגעני, מיותר, ושדברים כאלו תמיד מתגלים. אבל השיחה מגיעה לפסים חמורים מאוד.

להלן כמה ציטוטים נבחרים, תשתדלו לעצור את הרצון להקיא:

– חבל שאת מוציאה את כל העצבים עלי, תוציאי על הגברים ככלל.

– אין ולא הייתה לי כוונה לפגוע. וגם אני לא משקר.

– את יודעת.לא צריך להתלכלך.

– לא מתאים. אומרים שלום וזהו.

– אם את מתכתבת איתי סימן שאת משועממת .

והנה השיא, מפיו של ג'נטלמן אמיתי שכתב:

– לכי תעשי ביד.

פעם בשביל לבגוד, היית כנראה צריך להתאמץ יותר. לצאת לפאב מעושן, לעשות סיבוב בים, להתאהב באחת מהחבר'ה ולנהל רומן צידי במשך שנים. היום, הוא יכנס לאפליקציה של הפייס ויחפש מי פנויה בשדירת העיגולים הירוקים. מי נראית לו 'חמודה', 'בחורה סבבה' ואפילו 'אינטיליגנטית'. וואו, כמה מחמיא.

אני לא תמימה, תמיד היו ויהיו בגידות ותאמינו לי שאני רואה וראיתי את זה מסביבי. ודווקא בגלל זה אני מבינה כמה זה כואב. זה כואב לאשה שמבשלת ארוחה לילדים בזמן שבעלה מחפש בנות באפליקציה. ותרשו לי להיות אנוכית לרגע. זה אולי אפילו יותר כואב לנו הרווקות:

אני לא יודעת כמה הפייסבוק מוכיח את עצמו גם כאתר היכרויות וכמה מאוהבים יצאו מבין הפידים. אני יודעת שרוב הרווקות, ירצו למצוא אהבה וחברות, ואולי הפייסבוק יכול להוות כלי מצוין. יש משהו נעים בלחשוב שפתאום יכול לצוץ לו מכר מהעבר, אפילו אקס שאיתו זה לא נגמר כל כך נורא, כזה שידליק מחדש את תקוות הזוגיות. וזה יכול כמובן גם לבוא דרך חברויות בקבוצות, או אטנדינג לאירועים שונים. הרי כולם, כמעט בפייסבוק.

ומנוולי הצ'אט הנשואים, הורסים לנו את התקווה הזו, אבל גרוע מכך, עוד אחד שכזה, עוד שיחה שהופכת את הבטן – עלולים להנציח את האמונות שחבויות בחלקנו, בעיקר כאלו שמחפשים זמן רב להכיר- האמונות השליליות, גם אם הקלישאתיות, ש'כל הגברים מניאקים', 'אני לא אמצא לעולם', 'בסוף כל הנישואים  מאכזבים/ מכאיבים'. ואני עוד לא מדברת על נשים שמתאהבות דרך צ'אטים ונגררות לסיפורים כואבים וחסרי סיכוי.

ופה, בשם הפנויות, ואולי גם חלק מהפנויים שחווים חוויות דומות, אני חייבת להרים קול צעקה. כל מחפשי ההרפתקאות למינהם, פשוט תעופו לנו מהצ'אט, ומהחיים. כי האגואיזם שלכם, קלות הדעת ובעיקר חוסר הכבוד, מעכיר לנו את האופטימיות, ואת המוטיבציה להמשיך לחפש.

אתם כבר נשואים או בזוגיות. גם לנו מגיע.