מלון של חלום

משינה, אנני לנוקס וג'ורג מייקל היו דיירים קבועים בחדר שחלקנו חגית אחותי ואני. גם The Alan Parsons Project, רוד סטיוארט ומוזיקאים נוספים ליוו את שתינו שם.
חדר סטנדרטי, בו הקירות החליפו צבעים מידי פסח במו ידינו. קיר אחד עם צלליות של פסיעות רגליים ובתוכם כיתובים שהשאירו החברים בחדר, קיר אחר עם ציפורים שציירתי בתוך אופק תלת מימדי ועוד ועוד עיצובים שהתחלפו להם. על גב הדלת היו תלויים בתדירות משתנה, פוסטרים של אותם נערצים, אותם אחותי הקטנה בחרה ודאגה לעדכן בלי הכרה.

את הארון שכלל גם שולחן כתיבה, תכננתי בעצמי. שרטטתי לנגר כל מדף ומגרה ובחרתי את צבע העץ לגימור. זאת לא הייתה התכנית הראשונה שעיצבתי. קדמו לה כמה תכניות שנערמו בדפים כתובים.
מידי ערב נאלצה הקטנה להאזין לסיפורים שרשמתי במחברות, אותם ייעדתי לספר. כתבתי רשימת משאלות שזורה בסיפורים. היא הקשיבה בצמא, או כך לפחות היא נתנה לי להרגיש. כתבתי בדיוק איך יראה בית החלומות שלי. בית פרטי מוקף גינה גדולה עם עצים רמים מטילי עלי שלכת. כך נראה הבית שלי היום. לא לגמרי עשוי כבתכנית, אבל בהחלט רחב ידיים, בו בוערת אש הקמין והחלומות שלי. הגינה אמנם ירוקה אך הנחל הזורם למרגלותיו כפי שהופיע בתכנית חסר, אבל אני זורמת.

חלפו השנים, רשימת המשאלות התארכה, שורות לא מעטות ממנה נצבעו במרקר של עשיה וחלקן הקטן נטמנו מתחת לשמיכת הפוך שכיסתה את עיני בהתרסה.
אחד החלומות העז וגדל למימדים זוגיים. שי ואני רקמנו תכניות להקמה וניהול בית מלון. מקום בו האורחים יגיעו לפינוק טוטאלי של אירוח.
בחלוף הימים, זנחתי את חלום ההקמה, אבל לא את התכנון שלו.
אני רוצה לעצב בית מלון. זה בדיוק החלום שלי.

בשעות הפנויות בין החתלת הגורות שלי לבין העבודה השוטפת, שרטטתי בקווים ברורים את מלון החלומות. ידעתי בדיוק איך הוא יראה, כפי שידעתי כששרטטתי בילדות את הבית שלי.
אני רואה את זה עכשיו מול עיני. היד מגרדת, הראש לא מפסיק לקדוח והחושים מתחדדים.
מדובר על מבנה בלוקיישן שמעיר את הפרפרים בבטן. מקום שבו החדרים מעוצבים ברוח החופש והתעוזה.
כל חדר ייחודי בסגנון, בצבעים ובמרקמים מטורפים. במתחם שצופה על נוף מהאגדות, מוקף משטחי שיזוף מוצלים, בריכה ומוזיקת רקע עכשווית וגם משנות השמונים, שעושה נעים ושמח בלב ובנשמה.

כנראה שאני ממוצא בדואי, כי אני ממש אוהבת לארח. זה אומר שהארוחות בבית המלון הם חלק בלתי נפרד, ומסעדת המלון היא שם דבר של מראה שאין שני לו. מסעדה עם חוויה קולינרית שמותירה רושם להתגעגע. שמטביעה חותם של תשוקה.

טוב, יצא לי להיות מעורבת בעיצוב בית מלון תת קרקעי, כעזרה במסגרת הלימודים של הבת שלי. וגם מסעדות לא זרות לי. לאחי הצעיר יש מדהימות מהן בניו יורק. ולהורי היו בעבר.
אבל אני חולמת את הדבר האמיתי.
מכירים יזם שמחפש מעצבת לבית מלון?
התיירות בארץ נמצאת בשגשוג 🙂 זה הזמן להקים בתי מלון.

ומה קרה עם אחותי הקטנה והמעריצה? היא הגשימה את החלום שלה והפכה למנהלת בית ספר נערצת.