יקרה שלי,
הרגע ראיתי את ההודעה על מותך. אני לא מאמינה שגם את הלכת.
היום, ממרומי החלמתי אני שומרת על נפשי ולכן כמו ילדה קטנה ותמימה נראה לי כאילו אם שרדתי את הסרטן כל אחת יכולה לעבור את זה. ויש איזה מיתוס שאומר שסרטן שד לא הורג. "סרטן מתנה" אמרה לי פעם מישהי. בדיוק השבוע חשבתי שהתרחקתי משם, מהמחלה הארורה הזאת.
אז אהובה שלי אני מצטערת שהלכת צעירה, שלא הספקת הרבה. שנאלצת לוותר על ילדים. ולמרות הכל היו לך תכניות לעתיד, כי האמנת שתחיי עם המחלה בתוכך. יחד עם המחלה שהתפשטה בכל גופך טיילת, היית אמנית צילום וחיית את החיים במלוא עוצמתם.
היית בשבילי מודל לעוצמה ולך היה ניסיון ארוך ומר אז שימשת לי כחונכת. יותר מאוחר התברר לי שלא רק לי היו לך תשובות. תמכת בחולות אחרות, היית פעילה ועמדת על כך שחולות ימצו את הזכויות שלהן. הייתי רוצה להאמין שזה סמלי שהלכת לעולמך בשבוע האישה הבינלאומי.
סליחה שהפרויקט המשותף אותו תכננו לא יצא לפועל.
סליחה שלא בדקתי לאחרונה מה שלומך.
אני אוהבת אותך.
נוחי על משכבך בשלום.
