״המתים שאנחנו לא מצליחים לשוחח איתם, בעצם, מכוונים את חיינו״, אומרת נורית זרחי בספרה, בלוע.
כך למעשה מתקיים הקשר בין החיים למוות.
ההעדר מול היש, הזכרון מול האינטרפטציה, ההוכחה מול החיפוש- הקיום שלנו אחריהם, ואיתם.
״נוכחותו״ של המת בחיינו חוצה גבולות..
ולנו החיים אין שליטה, ההשפעה מבעבעת, ודרכיה מיסתוריות..