הכירו את מירב מלמד
״קצת אופה, קצת מבשלת, הרבה כותבת.
והכל מהלב״
ככה, בלי לשים לב, היא הגיעה לפוסט ה- 100 שלה.
7 חודשים של כתיבה.
100 פוסטים.
מה, לא נציין את האירוע?
7 חודשים של כתיבה.
100 פוסטים.
מה, לא נציין את האירוע?
**הערת ביניים – לחיצה על הלינקים תוביל אתכם לפוסטים, מתוך העמוד הזה.
לחיצה על הכותרות – תפתח את הפוסטים בעמוד חדש**
מירב התחילה לכתוב בסלונה בינואר 2013
הנה הפוסט הראשון שלה:
וככה, בדילוגים קלים ורנדומליים (בואו לא נהיה מקובעים ל"מצעד" מוגדר)
לאורך הדרך
ינואר, חורף, חודש כתיבה ראשון:
מרץ, פסח:
הזדמנות נפלאה לראות ולהכיר
אפריל:
מאי:
פוסט יום הולדת
הפסקת צהריים קלה:
בלי מספר אבל יש בו ים, שאותו היא מאוד אוהבת:
והנה, ככה, מבלי לתכנן,
הפוסט ה 100
אין בו ״חגיגות המאה״.
הוא פשוט עוד פוסט מקסים, מרגש ונוגע ללב.
על חגיגות הפוסט המאה היא ציינה, כבדרך אגב, בדרך המקסימה הבאה:
כתיבה מהלב
היא משהו שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו.
פותחים מסמך, מתחילים לכתוב ו״מה שיוצא, אני מרוצה״.
אם ככה הלב רצה, ככה זה יהיה.
הנה דוגמא אחת (מני רבות) לפוסט שנגע בי, התחבר לי לנקודות הרגש.
מירב, אמנם לא מכירה אותך אישית אבל התחבבת עלי מאוד.
אלה חגיגות ה 100 שלך. תהני מהן. מגיע לך.
מאחלת לך חגיגות נוספות, בפוסטים, בחיים ובכל מה שתרצי.
אין אין חגיגה בלי עוגה, נכון?
אז אני לא הכנתי אבל מירב הכינה, המון.
עוגיות, פשטידות, מאפים, תבשילים ועוגות, הרבה עוגות.
בחושות, שמרים, קלות, מורכבות – מה שרק תרצו.
הנה, דוגמאות:
רק תבחרו.
אז ממני, מזל טוב (-:
