מיכל בת שאול ואשת דוד הדמות התנכית

Michal_Gustave_Doré (1)מיכל – הדמות התנכית שלי

קיבלתי על עצמי את האתגר לבדוק לאיזו מהדמויות התנכיות אני מתחברת ביותר .

ברור היה לי שאבחר באישה ואז בהברקה של רגע החלטתי לבחור באותה גיבורה שעל שמה אני נקראת –מיכל בת שאול .

מיכל היא האישה הטרגית ביותר בתנ"ך . יש בסיפורה מעין דרמה כפולה .

לאור מעמדה המלכותי הכפול –בת מלך (שאול) ואשת מלך (דוד) כלומר הדמות היחידה בתנ"ך שהיא גם מלכה וגם נסיכה היינו מצפים לחיים מלכותיים ומאושרים,בפועל הגיעה לחיי בדידות וצער,אשר איש לא צפה אותם .

מיד עם נישואיה לדוד הייתה נתונה במאבק להכריע במי תתמוך: באביה או בבעלה. החלטתה לתמוך בבעלה גרמה לה לריחוק מאביה וממשפחתה, אך לא קרבה אותה אל בעלה.

 בעלה נדד באזורים רחוקים, ולא זכר לפקוד את אשתו בת המלך הנאמנה שבזכותה ניצל ממוות. גם לאחר מות שאול והמלכת דוד למלך על יהודה, לא זכר ולא פקד את אשתו מיכל.

מיכל יושבת בגלות, רחוקה מאביה וממשפחתה, ומצפה ודואגת לבעלה הנודד. עם חלוף הימים והשנים מתברר למיכל שגם את בעלה הפסידה, ולא הועילה לה נאמנותה ומסירותה.

 כך מיכל נבגדת על ידי בעלה, ומורחקת ע"י שאול אביה ומשפחתה. ולא עוד, גם כשדוד משיב אותה אל ביתו, היא לא חוזרת להיות המלכה המושלת בבית, ואינה אלא אחת הנשים.

בעקבות הסכסוך בזמן העלאת ארון ה' לירושלים שוב היא ננטשת ע"י דוד, ונשארת כאלמנה חיה בחיי בעלה דוד, ולא זכתה להקים משפחה.

התנ"ך מספר מעט מאוד על מיכל, ורק בהקשר לשאול ודוד.

עפ"י המקרא בספר שמואל א' ו-ב' חייה של מיכל מתחלקים לשלוש תקופות:

א. נישואיה לדוד.

ב. לאחר בריחת דוד.

ג. לאחר חזרתה לדוד.

שתי תקופות הייתה מיכל בבית דוד, ותקופה אחת בבית פלטיאל בן ליש.

א-הנישואים לדוד

בין שני המתמודדים הקשים שאול ודוד נמעכת אישה קטנה ועדינה, חכמה, נאמנה, (במעשה התרפים, ש"א י"ח ,כ-י"ט ,יז). אוהבת (עפ"י ש"א י"ח כ,כח). וצדקת (עפ"י עירובין דף צו). היא מיכל בת שאול.

מיכל היא האישה היחידה בתנ"ך שנאמר עליה שאהבה גבר, והיינו מצפים שעם נישואיה לדוד, תחייה חיי אושר ושמחה. אך כל חייה היו אכזבה צער וסבל.

שאול אביה שמח כששמע שמיכל בתו אוהבת ורוצה להינשא לדוד, אך מדוע? האם מתוך רצון שבתו הקטנה תזכה לחיי אושר שלווה וכבוד, או על מנת לנצח בעזרתה את דוד אויבו?

התנ"ך נותן תשובה ברורה ביותר "ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש" (י"ח כא) "ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים" (י"ח כה).

אם מטרת שאול בנשואי מיכל לדוד היא להכריע את דוד, או ע"י מיתה במלחמה לצורך תשלום המוהר, או שמיכל בתו תהיה מרגלת אצל דוד, מדוע הסכים דוד?

כאשר הציעו לו עבדי המלך לשאת את מיכל סירב, ורק כאשר הפצירו בו הסכים.

הכתובים לא מבארים מדוע  הסכים דוד לשאת את מיכל, אפשר לשער שלוש סיבות אפשריות:

א. מתוך אהבה למיכל.

ב. מתוך רצון למלאות את רצון המלך.

ג. מתוך תקווה להיות ממשיך של שאול.

לדעתי הסיבה השלישית היא הנכונה. שהרי לא ראינו סימן בכל המקרא לחיבת דוד למיכל.

 וגם לאחר שהוא מולך ומשיב את מיכל, הוא עושה זאת לצורכי פנים, ולא פוקד את מיכל .

אם כן, נשואי מיכל ודוד התקיימו מסיבות שונות:

שאול מתוך רצון להרוג את דוד,

דוד מתוך רצון לרשת את שאול,

ומיכל מתוך אהבה.

בחירתה של מיכל

הטרגדיה של מיכל היא בכך  שנמצאת במצב של כפל נאמנות כאשר מצד אחד עומד אביה, ומצד שני בעלה, אויבו של אביה. את מי תעדיף, על מי תסמוך?

מיכל מעדיפה את בעלה דוד על אביה.בחירה בהחלט לא פשוטה .

 מיכל היא דמות אריסטקרטית, והדבר הבולט ביותר באופיה, בכך שהיא בת מלך. היא בת אצולה לא רק משום שאביה הוא המלך אלא משום שכל משפחתה ושבטה הם בני אצולה […] דוד מבטא אופי אחר לגמרי, אישיות שונה לחלוטין. בסופו של דבד דוד רואה את עצמו כרועה צאן, כנער מן הכפר […] דוד שייך לשבט של רועים, שבט שעדיין קשור למדבר, ובמידה מסוימת לחיי הנודדים […]

הנערה גדלה בביתו של אדם כשאול, שהוא עצמו איש ביישן, עצור ומסוגר, ובלי ספק כל בני ביתו, כל משפחתו, סובלים (או נהנים) מאותה תכונה עצמה. ולעומת האנשים האלו […] מתגלה אדם כמו דוד, פשוט יותר, ארצי יותר […]

הנערה הסגורה מן המשפחה האריסטוקרטית מתאהבת בגיבור שבא מן הכפר, האיש הפשוט, הגלמי […]"

לאחר שבחרה בבעלה, היא צריכה לתמוך בו ולעזור לו.

בידיעה שאביה רודף את דוד להמיתו, כנראה שמיכל אורגת רשת ריגול בבית המלכות כדי להקדים תרופה למכה, ולהציל את דוד.בכך דמותה של מיכל מתגלה כסוכנת מוסד חשאית בעלת חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה . ואכן כאשר דוד בורח משאול אל ביתו, ושאול שולח שומרים לשמור על הבית, מיכל יודעת על כך לפני דוד, והיא המשכנעת אותו לברוח מיד. וזאת ע"י המרגלים שהיו בבית שאול לטובת מיכל.(ומשאירה עקבות של תלתלים ג'ינגים של כבשה על הכר)

ביום שבו ציפו שאול ודוד לראות את נאמנותה של מיכל, כל אחד בצידו הוא, מיכל בוחרת בנאמנות לבעלה מול אביה. וע"כ נוכל להבין את צעקתו של שאול על מיכל "למה כך רימיתני ותשלחי את אויבי". כל מטרת נשואי דוד ומיכל בעיני שאול היא הריגת דוד, וכאשר מגיע היום הגורלי, איכזבה מיכל, ודוד ניצל. ועל כך כועס מאוד שאול שבתו בגדה בו ובתוכניתו.

יש לציין שבמקרה זה שאול מזכיר בפעם הראשונה שדוד הוא אויבו. עד עתה הם היו אויבים בפועל אך לא באופן רשמי. ומעתה המאבק גלוי ברור לעיני כל.

ב-לאחר בריחת דוד

לאחר בריחת דוד נשארת מיכל בודדה מול אביה הזועם, ובעלה נודד ממקום למקום ואינו יכול לשוב אל אשתו האוהבת.

מהי תגובת שאול על בגידת בתו?

לכאורה נראה שחוץ מצעקת הכאב, לא נענשה מיכל ע"י שאול אביה. אך לאחר בדיקה נראה ששאול אכן העניש את מיכל

בפרק כ"ה, מד נאמר ש"שאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בין ליש". כעונש על בגידתה באביה, שאול מגרשה מדוד אהובה ומוסר אותה לאיש אחר. חז"ל התלבטו קשות בשאלה כיצד שאול משיא את בתו מיכל לפלטי בן ליש, הרי היא לא קבלה גט מדוד. חז"ל אמרו שהיה ויכוח בין דוד לשאול לגבי הקידושין, ושאול חשב שמבחינה הלכתית הקידושין אינם קידושין ולכן הפקיע אותם. אולי ניתן להתיר בעיה זו בדרך אחרת, מבלי להצטרך להתמודד עם הבעיה של גט שלא היה.

שאול לא יכול היה להפקיע את קידושי דוד ומיכל, אך מצד שני הוא רצה להעניש את מיכל על בגידתה בו ולכן החליט להגלותה ממקום מלכותו, והפקיד עליה את פלטי בן ליש, לשמרה ולספק את צרכיה.

עונש כזה היה מקובל במלכות רומא כאשר הקיסר הגלה את קרוביו שבגדו בו. (רעיון דומה, בלי פירוט אומר אברבנאל שמ"א פרק כ"ה). ולכן, מיכל לא הייתה אשת פלטי בן ליש, אלא אסירתו. ולכן דוד החזיר את אשתו ולא את גרושתו.

כאשר שאול נתן את מיכל בתו לפלטי בן ליש, לא נאמר שנתן לו אותה לאישה, וכאשר איש בושת מחזיר את מיכל לדוד, נאמר "מעם איש מעם פלטי בן ליש", המלה "מעם איש" רומזת שלא הייתה אישתו, אלא היה איש שומר ומפקח עליה. ולכן גם הפסוק "וילך איתה אישה הלוך ובכה" וכו' (שמו"ב ג, טו), פירוש מילה אישה אינו בעלה, אלא האיש שלה, שהוזכר בפסוק הקודם, שכתוב "מעם איש" שהיה שומר עליה. לפי פירוש זה לא היה פלטי בן ליש בעלה של מיכל.

קשה לתנ"ך להתמודד עם סיפור של פוליגמיה ולכן מנסים הכותבים בכל מיני דרכים פתלתלות ל"סדר" את העניין בכך שמיכל אינה אשתו של פלטי בן ליש אלא רק אסורתו…

למרות הפתלתלות בן ליש מראה רגשות (שמאוד מתומצתים בתנ"ך ) ומפגין עצב ובכי . לא קשה להסביר את בכיו של פלטי בן ליש בשעת לקיחת מיכל ממנו, שהרי סביר להניח שבמשך 9 שנים שפלטי היה דואג לצורכי בת המלך, הבודדה והגלמודה, נרקמו יחסי קרבה בין השניים, וכאשר נלקחה ממנו ע"י צו של בעלה המלך, חש צער גדול.

לסיכום: מיכל נקרעת בין נאמנות לבעלה לבין אהבת אביה, והיא בוחרת בנאמנות לבעלה. ע"י בחירה זו גזרה על עצמה עונש קשה ביותר. בעלה שעליו הגנה, אינו יכול לשוב אליה, ואילו אביה שבו בגדה, גרש אותה מלפניו ונתנה לפלטי בן ליש לשומרה הרחק מחצר המלכות.

ג' – מיכל בבית דוד המלך

לאחר מות שאול הומלך דוד על יהודה, ואיש בושת בן שאול הומלך על ישראל. מלכות דוד הייתה חזקה ויציבה ואילו מלכות איש בושת רופפת.

אבנר בן נר (עוד זיקה אישית לחיי הפרטיים שכן שם אבי הינו אבנר)  שר צבא של איש בושת הסתכסך עם המלך, והחליט לכרות ברית עם דוד ולהמליכו על כל ישראל.

בעת כריתת הברית בין דוד לאבנר בן נר, דוד התנה שתוחזר אליו מיכל בת שאול. אבנר הסכים לתנאי זה והיא אכן הוחזרה. מדוע דוד עמד על כך שמיכל תוחזר אליו, הרי הוא נשא נשים אחרות וילדו לו בנים, ומה הצורך במיכל בת שאול?

שאלה שניה יותר קשה, מדוע עד עתה, במשך כ-9 שנים מאז בריחתו מביתו לא בא לפקוד את אשתו, ולא יצר קשר עמה. הרי 7 שנים היה מלך בחברון, ובודאי היה יכול לדרוש את אשתו, או לפחות לשאול לשלומה.

נראה לפרש כפירוש המלבי"ם שמו"ב פרק ג' יג, העונה על שתי השאלות. לדעתו דוד החזיר את מיכל כדי להראות כחתן של המלך הקודם, ולהיות מקובל ע"י העם בשל היותו חתן המלך הקודם, ובשל היותו משוח ע"י הנביא. עפ"י פירוש זה דוד אינו משיב את מיכל בגלל אהבה, אלא לצורכי תעמולת פנים.

עד עתה, כשהיה מלך רק על שבט יהודה לא היה צריך את מיכל. לאחר כריתת ברית עם אבנר, הצורך להיות מקובל ע"י כל העם, אילץ אותו להחזיר אליו את מיכל בת המלך.שוב באה לידי ביטוי הטרגיות של מיכל – גם כשאביה כבר מת ובעלה מחזיר אותה אליו , לא נעשה המעשה מתוך אהבה אלא מתוך צורך מדיני פנימי .

מיכל חוזרת אל דוד בעלה, אך לא כאישה נאהבת ומיוחסת, אלא לצורכי תעמולת פנים.

מהו יחסה של מיכל אל דוד עם חזרתה אליו?

מתוך המקרא קשה למצוא תשובה לשאלה, אך מתוך הסכסוך החריף שהיה בעת העלאת הארון ניתן אולי לענות על שאלה זו.

בעת העלאת ארון ה' אל עיר דוד, דוד רוקד, שר ושמח יחד עם פשוטי העם, נשים וילדים.

מעשה זה עורר את כעסה של מיכל אשתו, שנשקפה בעד החלון וכאשר דוד חוזר לברך את ביתו, מגנה אותו מיכל על התנהגותו זו.

נשאלת השאלה, מה בדיוק הכעיס את מיכל שבגללו היא תקפה את דוד?

שני פירושים לשאלה זו:

א. מלבי"ם (שמו"ב ו' ט"ז): בחצר המלכות של שאול היו מקפידים על כבוד המלכות יותר מכבוד שמים, וכאשר דוד זלזל בכבוד המלוכה, מצאה מיכל הזדמנות להראות לו שמלכות שאול הייתה טובה ממלכות דוד.

ב. רלב"ג (שם) אומר, שמיכל דאגה לכבודו של דוד, שזלזל בכבוד עצמו בפני הבריות. לפי פירוש מלבי"ם מיכל קנטרה את דוד, לפי פירוש רלב"ג מיכל דואגת לכבוד המלך.

לפי פירוש מלבי"ם ברור מדוע דוד ענה לה בתקיפות ובכעס גדול, משום שהזכירה לו את מלכות שאול. אך לפי פירוש רלב"ג לא ברור מדוע היה צורך להגיע לריב קשה זה. לכן נראה להעדיף את פירוש המלבי"ם.

ונשאלת השאלה, מיכל שבגדה באביה ומילטה את בעלה, מדוע עכשיו היא תומכת באביה ומתנגדת לדוד בעלה?

כדי לענות על שאלה זו נצטרך לבדוק את האירועים שהיו עד עתה, ונראה כיצד הם השפיעו על מיכל.כפי שאמרנו, מיכל נשחקת בין שאול ודוד. תחילה מיכל תומכת בבעלה האהוב ובוגדת באביה. דוד נאלץ לברוח, ומיכל אשתו נענשת קשות ע"י אביה השולח אותה לגלות ומפקיד עליה את פלטי בן ליש. כ-9 שנים נמשכת הגלות של מיכל, בעוד דוד בעלה מולך באותה עת כ- 7 שנים ביהודה.

9 שנים אין דוד מתעניין בשלום אשתו. בתקופה ארוכה זו יכלה מיכל לערוך חשבון נפש על אירועי העבר, ואז מתברר למיכל שהיא טעתה כאשר תמכה בדוד בעלה נגד אביה, שהרי שדוד אינו אוהב אותה והשתמש בה לצרכיו.

ואז כנראה נהפך לבה והיא חדלה מלאהוב את דוד. כך גועה אהבה מיוחדת זו. עפ"י המשתמע מן הפסוקים נראה שמיכל ופלטי רקמו מערכת יחסים מיוחדת, וכאשר דוד מפריד ביניהם, הדבר גורם בכי גדול מצד פלטי בן ליש, ואולי גם חוסר רצון מצד מיכל. אם כך הוא הדבר, הרי שלקיחתה לבית דוד המלך הייתה נגד רצונה. ועל כן חיפשה הזדמנות לתקוף את דוד, וכאשר ראתה את דוד מזלזל בכבודו, מצאה הזדמנות להוכיחו ולהראות לו שמלכות בית אביה הייתה טובה יותר, והיא טעתה כאשר תמכה בו ובגדה באביה.

דוד לא הבין את מיכל, וחשב שהיא מקנטרת אותו בגלל שמלך במקום אביה. הוא עונה לה בתקיפות, ומדגיש שהוא נבחר במקום אביה שלא הצליח. ובעקבות מקרה זה ניתק דוד את קשריו עם מיכל לחלוטין. וזה מה שאמר הפסוק "ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה", ללמד שדוד רחק ממנה, ולכן מתה ללא זרע בנים.

אם לא הספיקו הטרגדיות עד כה הרי שמיכל מתה ללא ילד – ובסטנדרטים של התנ"ך זה בהחלט עונש כבד וקשה .

סיכום:

שאול לא הבין לרוחה (לאהבתה) של בתו הקטנה, והפך אותה למוקש חי נגד דוד אויבו.

מיכל בגדה באביה ועמדה לצד דוד בעלה, ונענשה על כן בגלות קשה וארוכה. דוד לא העריך נאמנות זו של מיכל ונטשה לזמן ארוך. מיכל עשתה חשבון נפש, והגיעה למסקנה שדוד בגד בה כמו אביה, והיא יוצרת מערכת יחסים מיוחדת עם שומרה פלטי בן ליש. כאשר דוד נאלץ להחזירה אליו היא שבה אליו מתוך הכרח.

ריב על דבר פעוט סיים את מערכת היחסים שהתחילה בימי שאול כאשר מיכל הייתה בת מלך ואשת המצביא הנערץ, ונסתיימה כאשר מיכל נאלצת לשבת בבית המלך כאישה נזופה ועזובה ללא בעל וללא ילדים ומשפחה.

חז"ל תיארו את מצבה של מיכל במילים "מיכל הניחה תפילין" (עירובין דף צו..) במשפט זה חז"ל רמזו שמיכל שנשארה בודדה, מיואשת ומאוכזבת מן הקרובים אליה, התבודדה והתנזרה מחיי העולם הזה, עסקה בענייני קדושה וטהרה, ולכן יכלה להתעסק גם במצווה שאינה נוהגת בשאר הנשים. מאחר והייתה פנויה מכל עסקי המלכות ומעסקי משפחה, אמרו חז"ל שמיכל חינכה את בניה של מירב אחותה הגדולה.

כל חייה של מיכל היו הנסיון לגשר בין שאול אביה לדוד בעלה וכיון שזה לא כל כך צלח בידה – היא שילמה על כך מחיר כבד שלא היו לה ילדים.

ַּבֵּר אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלוקים הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה [וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי: [

אחד הפירושים לטרגיות של מיכל הוא בייעוד של בעולמנו :גישור ושאיפה לשלום בכל מקום בכל מקום בו יש סכסוך –  על מיכל לחפש את הדרך לחבר .
כל פעם שתשמעי לשון הרע – חפשי דרך להעביר שיחה או לעשות שלום.
זה שמה של מיכל.
רמז לדבר יש בגימטריה של השם מיכל שהוא 100 המסמל את שלם,מנהיגות וכריזמה .Michal_Gustave_Doré (1)