אז מה המתבגרות שלנו עושות ברשת?
או שאולי מה הרשת עושה במתבגרות שלנו?
מה ה story שלהן להיום, עד כמה הן מושפעות מהרשת? וכמה הן עצמן נמצאות שם
אני רואה אותן אצלי בקליניקה, שם אני מקבלת אותן באמת, בלי פילטרים הכל גלוי,
בתוך החדר חומות ההגנה נסדקות.
יש רגע שבו הן מרגישות שהן הלכו לאיבוד, או שמישהו הבין את זה עבורן.
אז הן מגיעות, ברגע הזה הן צועקות לעזרה, בעיקר צועקות לנוכחות אמתית, למציאות – "אני פה".
הן בעיקר רוצות הקשבה נקייה, הכלה, הבנה ושיראו אותן. הן פה בשר ודם ולא תמונה מרוטשת
זה טיליטל אותי כל פעם מחדש, כל פעם הבנתי יותר לעומק באיזו ביצה של מציאות מדומה הן נמצאות
כמה אנרגיה הן משקיעות ביצירת story עדכני, שונה, מושך, מושלם.
כמה הערך העצמי שלהן מושפע מהתמונה של החברה שלהן שקבלה יותר צפיות/ לייקים
המון בלבול, תסכול, אפילו מצוקה. אבל בעיקר אובדן ערך, ניתוק מהמציאות והרבה כאב.
זה מתחיל לצערי בגיל מאוד צעיר, מתבגרות היום מתחילות את גיל ההתבגרות בגיל 8
השינויים הגופניים וההתפתחות ההורמונלית מוקדמת מבעבר, אני רואה אותן מתפתחות מינית, מקבלות ווסת בגיל צעיר מאוד.
נכון, הן מפותחות היום יותר מפעם, חכמות, חשופות מעזות.
רגשית זה עדיין גדול עליהן, ההתפתחות הרגשית נשארה בגיל 8
ולכן זה לא מותאם וקשה להתמודדות.
תמונה – סדנת story לבנות מצווה- צילום פרטי
יצרתי עבורן סדנה ערכית, התחלתי עם בנות ה – 9.
הייתי מופתעת מרמת הידע שלהן, יכולות השיח שלהן, הפתיחות שלהן והיצירתיות.
יחד עם זאת, ראיתי את התמימות והמעמסה הרגשית שהן סוחבות איתן
הן דברו בגילוי לב על השינויים בגוף שלהן, על ההתמודדות שלהן עם המסכים
על הסכנות ברשת, ובאותה נשימה הן היו ביקורתיות לגוף שלהן, לנראות שלהן
בגיל כל כך צעיר הספיקו להיות כבולות בתוך קודים של אינסטגרם, מנסות להתאים את עצמן לכולם,
למקובל וכביכול לlook הנכון והמתבקש.
עדכנתי את התכנים בסדנה גם עבור בנות המצווה, אוהבת את הגיל הזה במיוחד
יש משהו מאוד מרגש בסדנה של בנות מצווה, מסמל עבורי שלב משמעותי בבגרות המנטלית ובמעבר מילדה לנערה
עשיתי איתן שיח על ה Story שלהן, כל יום כל רגע.
אחרי מי הן עוקבות ולמה? כמה חשובה להן הנראות החיצונית שלהן?
מה זה אינסטגרם עבורן?, מבחינתן אינסטגרם זה הנכוחות שלהן בעולם במציאות "אם אני לא שם אני לא קיים"
החלק הרגשי עולה על השולחן כל הזמן, הן נעות בציר שבין להיות בולטת, מושכת, מיוחדת, שונה לבין הרצון שלהן להיות הן בעצמן
רגשות, רגשות, רגשות – מה קורה להן?
סדנת סטורי לבנות 9 – צילום פרטי
מה שקורה להן זה שהן חיות מStory ל Story, עסוקות היטב במה אומרים עלי, מה חושבים עלי ומה יש לה ולי אין.
המנעד הוא חד, שחור או לבן – או שהן רואות ורוד, יופי זוהר, גלאם, נצנצים.
או שהם רואות שחור- איכס, מגעיל, אפל, כלום.
כשאני מתרגמת איתן את השיח לרגשות, ההבנה היא בדר"כ קנאה מול ביקורתיות. זה הציר של הרגש, תמיד כלפי האחר, שם הן נעות רוב שעות היום.
הן חכמות, יפות, יצירתיות, מוכשרות יש בהן המון דבש.
ובכל זאת קשה להן היום לעמוד במשימה של למצוא 2 דברים טובים "על עצמי".
גם כאן התשובות שלהן בורחות לנראות ולאחר לא לעצמן פנימה.
"אני אוהבת שאומרים לי שאני מתלבשת יפה".
אני מתעקשת איתן, ממש צריכה לחלוב אותן לומר על עצמן דברים טובים, מה טוב בי?, במה אני הכי מוש?.
זה קשה להן, לכן התפשרתי על 2 חוזקות במקום שלושה
כשאני מבקשת מהן לומר במה הן לא טובות, מה הן רוצות לשפר? זה קצת יותר קל להן.
מדהים לראות שמפנים מקום גם לרגש כואב, שמאפשרים את זה, שזה מותר זה יוצא החוצה ויש להן המון מה לומר והמון רגשות כואבים
כותבות תסריט story חדש – צילום פרטי
כל אחת הכינה לעצמה יעד לשיפור בשנת המצווה שלה: "לא להיפגע כשלא מזמינים אותי", "לא לקחת כל דבר ללב", " לאהוב את איך שאני נראית" ועוד .
בחלק השלישי בסדנה הוא החלק החשוב ביותר
שם אני מאפשרת להן לכתוב תסריט חדש, תסריט של הStory שלהן שכולל את מה יש בהן, במה הן טובות, מה המציאות שלהן ומה האתגר שהציבו לעצמן לשפר השנה.
פתאום מותר לדבר באמת על מה אני לא טובה/ פחות טובה ועל מי אני במציאות
שם הן עפות, יצירתיות בטירוף, רציניות, שמחות, מחייכות, צחוק מתגלגל ואושר.
הן אוהבות שיח, רוצות הקשבה, צמאות לזה, מחפשות חיזוקים ועידוד, רוצות להרגיש תחושת ערך.
כשאני פותחת את ערכת האיפור הן מתרגשות, זה בכל זאת מחבר אותן לעולם שלהן, ל"ארגז החול" החדש שלהן, זה כמו חנות ממתקים עבורן, הן מתעניינות ואוהבות מאוד
אני מאפרת את כולן בהתאם לתפקיד שלהן story החדש,
הן יושבות מולי, מבט של עין ועין, יד רכה על הפנים.
שם ברגע קטן של אחת על אחת אני ושאלת אותן מה הן רוצות לשפר?, איך נראה הstory? הקשבה ממוקדת אישית למי שיושבת מולי.
זה מדהים שברגע הזה הן שלי, הלב שלהן בכף ידי והמחשבות שלהן רצות לי כמו תרגום של סרט
מה כוחה של הקשבה באינטימיות בסביבה מוכרת?, מדהים ומרגש אותי כל פעם מחדש
מתנה ממני אליהן – צנצנת הצלחות – צילום פרטי
הן הכינו סרטונים מהממים, מרגשים, יצירתיים ויכלו להסתכל על עצמן מתמודדות עם האתגר שלהן בצורה מושלמת, פתאום הן הבינו שהן כן יכולות, הבינו כמה הן שוות- האסימונים התחילו ליפול במציאות (לא באינסטגרם).
סדנה עמוסה, מחברת למציאות, ארוכה וכיפית. מלאות טוב החמודות האלו, הגיעו אלי עד הרכב לומר לי שהיה מוש, שהן נהנו, שהייתה להן חוויה. כשדמעות שוב עומדות לי בעיניים מהתרגשות אני יודעת שזה היה מדויק.
אוהבת כל כך את העבודה שלי עם הבנות, מתבגרות, נערות
מוזמנים להעביר את הלאה, הנה הלינק